השימוטו תירואידיטיס היא מחלה אוטואימונית אשר פוגעת בתפקודה של בלוטת התריס. המחלה גורמת להגדלה לא כואבת של בלוטת התריס. בלוטת התריס שייכת למערכת האנדוקרינית בגוף ותפקידה להפריש הורמונים אשר מווסתים את תהליך חילוף החומרים, שומרים על טמפרטורת הגוף ועל החוזק של השרירים.
למידע נוסף היכנסו לפורומים:
פורום הריון ולידה
פורום אנדוקרינולוגיה ילדים
פורום סוכרת אנדוקרינולוגיה
פורום נטורופתיה אירידיולוגיה
פורום ניתוחי ראש צוואר, גידולי ראש
מחלת השימוטו תירואידיטיס נפוצה בקרב נשים
השימוטו תירואידיטיס היא המחלה הנפוצה ביותר מבין המחלות של בלוטות התריס והיא מתפתחת כאשר הנוגדנים בגוף תוקפים את התאים של בלוטת התריס. הסיבה להתנהגות זו של מערכת החיסון אינה ידועה, אך חוקרים סבורים כי יש קשר בין המחלה לבין גורמים גנטיים.
אף על פי שהמחלה נפוצה יותר אצל נשים, גם גברים וילדים יכולים לחלות בה. עם זאת, ישנם כמה גורמי סיכון שמעלים את הסיכויים להתפרצות המחלה. נשים בהריון ונשים בין גיל 30 ל-60 נמצאות בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר. כמו כן, הסיכויים גבוהים גם בקרב אנשים שיש להם היסטוריה משפחתית של המחלה או של מחלות אוטואימוניות אחרות כמו זאבת, ויטיליגו, מחלת גרייבס, סוכרת סוג 1, מחלת אדיסון ודלקת מפרקים שגרונית.
עצירות וחולשה של השרירים יכולים להעיד על השימוטו
התסמינים של השימוטו תירואידיטיס אינם ייחודיים למחלה עצמה, אלא הם סממנים של חוסר פעילות או של פעילות לא תקינה של בלוטת התריס. התסמינים כוללים עצירויות, עייפות, צרידות, עור יבש, כולסטרול גבוה, חולשה של השרירים, רגישות לקור, חוסר מרץ, נשירת שיער, מחזור לא סדיר, בעיות פוריות ודיכאון.
במקרים מסוימים, בשל התנפחות של בלוטת התריס, החולים במחלה מפתחים זפק (גויטר) – נפיחות של הגרון. נוסף למראה החיצוני, הזפק יכול לגרום לקשיי בליעה, אך לרוב המחלה מתפתחת לאורך זמן רב ויש אנשים שחולים בה במשך שנים מבלי לדעת זאת ומבלי לחוש בתסמינים שלה.
כאשר ישנו חשד לתת-פעילות של בלוטת התריס בודקים בבדיקת דם את רמות ההורמון מעורר תירואיד (TSH). רמות גבוהות של ההורמון מעידות על חוסר פעילות של הבלוטה, זאת מכיוון שהגוף עובד קשה כדי לגרות את בלוטת התריס ולייצר את ההורמון. בבדיקת הדם בוחנים גם את הכמות יתר ההורמונים שבלוטת התריס מייצרת, את כמות הנוגדנים בדם וכן את רמת הכולסטרול.
השימוטו בהריון עלול לגרום למומים בעובר
לא כל מי שחולה במחלת השימוטו נזקק לטיפול רפואי, כל עוד בלוטת התריס פועלת באופן תקין יש צורך רק בפיקוח על שינויים אפשריים. במקרים שבהם בלוטת התריס אינה מייצרת כמות מספקת של הורמונים יש צורך ליטול תרופות שיחליפו את המחסור. מי שנוטל את התרופות הללו צריך ליטול אותם במשך כל החיים, אך לתרופות מסוג זה לרוב אין תופעות לוואי.
יש תרופות ותוספי מזון מסוימים שיכולים להפריע לספיגה של תרופות אלה, ובהם תוסף ברזל, תוסף סידן, אסטרוגן סינתטי, תרופות לכולסטרול ומעכבי משאבות פרוטונים – תרופות לטיפול בצרבת ובבעיות כיבה שונות. משכך, יש להתייעץ עם רופא מומחה לפני שמתחילים ליטול תרופה חדשה.
למאמרים נוספים קראו גם:
עלייה מדאיגה בשכיחות סרטן בלוטת התריס
כיצד לטפל בתת פעילות של בלוטת התריס?
איך נזהה בעיה בפעילות בלוטת התריס?
מחלת גרייבס: תסמינים, אבחון וטיפול
יתר פעילות של בלוטת התריס: תסמינים ודרכי טיפול
הזנחה וחוסר טיפול בהשימוטו תירואידיטיס עלולים לגרום לבעיות בריאותיות חמורות, ובהן אנמיה, דיכאון, כולסטרול גבוה, בעיות לב וכשל לבבי, תחושת בלבול ואבדן הכרה וירידה בחשק המיני. המחלה יכולה לגרום גם לבעיות בהריון ומחקרים מצאו כי לנשים עם המחלה יש סיכויים גבוהים יותר ללדת תינוקות עם בעיות לב ומוח ועם מומים בכליות. לאור זאת, נשים בהריון עם המחלה צריכות לפקח היטב על תפקוד בלוטת התריס.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)

