קוהוט ופסיכולוגית העצמי: כל ילד זקוק להערכה מהוריו

כל ילד רוצה הערכה והערצה, זהו צורך טבעי ונורמלי בהתפתחות תקינה. ילדים שלא חוו כלל הערכה והערצה עלולים להישאר עם תחושת "עצמי" פגועה, אותה הם ינסו למלא באמצעות האדרה עצמית לא מציאותית
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 24/07/2019 |
צפיות: 1,032
דירוג: 5.0 מתוך 8 הצבעות
התקבלו 8 דירוגים בציון ממוצע 5.0 מתוך 5
הרבה אומנים, זמרים וסלבריטאים ניזונים מקהל המעריצים שלהם. קהל זה הוא בדרך כלל קהל "שבוי", לא ביקורתי, שרואה את מושא ההערצה ככליל השלמות ומדחיק או מתעלם מתכונות שליליות. אולי בגלל זה, תופעת ההערצה נפוצה בקרב בני נוער או בחוויה של התאהבות. הערצה היא פנטזיה לא מציאותית וכיוון שכך, סופה, על פי רוב, להתבדות.

בפסיכולוגיה ההתפתחותית קיימת טענה כי בשלבים מסוימים בהליך ההתפתחות, הילד זקוק לתחושה שהוא נערץ על הוריו.

בחיים הבוגרים, רוב בני האדם מעדיפים מילות הערכה שבאות מדמויות שרואות אותן בגובה העיניים ונשענות על אלמנטים מציאותיים ולא דמיוניים או אידאליים. אך חלק קטן מאיתנו זקוקים להערצה באופן נואש ויהיו מוכנים לעשות הכל כדי לזכות בה.

הצורך בהערכה עצמית על פי קוהוט

היינץ קוהוט הוא אבי תורת פסיכולוגית העצמי (self). לפי תורה זו, תחושת הערך העצמי היא המניע להתפתחות. עד שהאדם לא חש בעל ערך, הוא יהיה חסר שקט בחיפוש אחר סיפוק של תחושת הערך העצמי.

יש לכם שאלות נוספות בנושא? היכנסו עכשיו לפורומים:
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום פסיכולוגיה
פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
פורום פסיכותרפיה

ה"עצמי" של הילד נבנה באמצעות תהליך, בו ההורה ממלא עבור הילד תפקודים רגשיים שונים, עד שהילד מסוגל לעשותם בעצמו. למשל, כאשר הילד נמצא בחוסר שקט ומתקשה להירגע, ההורה עוזר לו להירגע. בסופו של דבר, בתהליך איטי והדרגתי, הילד יפתח יכולת למלא פונקציות כמו הרגעה עצמית ויהיה מסוגל לבצע פעולות, שבעבר מולאו על ידי ההורה, בצורה עצמאית. במקרה בו לילד אין דמות כזו, עלולה להיווצר אצלו תפיסה של עולם עוין ומתנכל.

"תיאורית העצמי": לילד שלושה צרכים בסיסיים

בראשית החיים, התינוק רואה עצמו כמרכז העולם. מבחינתו, להורה יש תפקיד וקיום עבורו בלבד. התינוק אינו תופס כלל שלמבוגר יש קיום נפרד ממנו ושהוא בעל צרכים ורצונות משל עצמו. כאשר, למשל, התינוק רעב ובוכה, ההורה מספק לו אוכל, והתינוק מתייחס להורה כאל מישהו המספק את צרכיו בלבד ולכך נועד. בשלב זה, התינוק זקוק להתפעלות ממנו ומיכולותיו, להערצה שתבצע שיקוף לרגשותיו, למשוב חיצוני וכמו כן, להכלה ברגעי עצב, כעס, ייאוש ושאר תחושות קשות.

התינוק זקוק להורה, דרכו יוכל לחוש כי הוא אהוב מכולם, נערץ, הכי יפה, הכי חכם, הכי מוצלח.

כאשר ההורה גאה בילד ומתפעל ממנו, הוא נותן לו מענה לצורך בהשתקפות (mirroring) וגורם לו לחוש אהוב ובעל ערך. כתוצאה, הילד חש שרואים אותו ומבינים אותו ואת צרכיו. עמדה מתפעלת של ההורים חיונית להתפתחות דימוי עצמי חיובי של הילד, דחף לפעילות, חיוניות ויוזמה.
ילד, המקבל מסביבתו את ההתפעלות וההכרה בערכו, יוכל בהמשך לוותר על הצורך להיות במרכז, מאחר וצורך זה סופק בזמן המתאים. הילד יישאר עם תחושת מלאות וערך עצמי.

העצמי נבנה בפעילויות פשוטות – כאשר אם משחקת עם תינוקה, נוגעת בו, מתפעלת ממנו ושקועה בו, בעיניו ובגופו הרך. התינוק רואה את הניצוץ שבעיני אמו וחווה את עצמו באמצעות התפעלותה. כך הוא מתחיל לפתח תחושת עצמי.

אולי יעניין אתכם גם:
בנות: איך תשיגו ביטחון עצמי?
טיפים להורות נכונה לבני נוער
וידויים של הורים
דימוי עצמי: איך תדעו אם אתם סובלים מחוסר ביטחון עצמי וכיצד ניתן לשפר אותו?
להיות הורים: ארבע טעויות נפוצות שהורים עושים וכיצד לתקן אותן

בשנת החיים השנייה, העצמי מתגבש גם באמצעות תקופת המרד האופיינית לגיל, שהיא חלק מההגדרה העצמית של הפעוט כישות נפרדת. כשיגדל, יהיה מסוגל לראות את עצמו וגם את אמו כאנשים נפרדים, בעלי צרכים עצמאיים.

כאשר ההורה לא מתפעל מהילד ולא מספק לו את צרכיו הבסיסיים הראשוניים, תחושת ה"עצמי" שלו עלולה להיפגע. הילד לא יחווה חוויה של "רואים אותי, מבינים אותי ואת הצרכים שלי ונותנים להם מענה". כל זה עלול להותיר אצלו צורך אדיר להיות מובן בכל מחיר, לקבל מענה מידי לצרכים ולא להיות מסוגל לדחות סיפוק או לשאת תסכול. ילד כזה לא יעריך צרכים וזכויות של אחרים, יישאר מרוכז בעצמו ויתקשה לראות את נקודת מבטו של האחר.

הצורך השני של הילד, על פי תיאורית העצמי, הוא ביטחון והרגעה באמצעות דמות "אידיאלית". כשההורה נתפס על ידי הילד כחזק ובעל ערך ("אבא שלי הכי חזק, הכי חכם, הכי מבין"), מתפתחת אצלו הערצה לדמות ההורה, משום כוחו ומשום היותו "כל יכול" בעיניו. רק בהמשך, בתהליך איטי והדרגתי, יפתח הילד הבנה, כי ההורה אינו כל יכול ואינו מושלם.

אם לילד הייתה דמות "אידילית" של ההורה בילדותו, התקווה היא כי הוא יוכל, באמצעות הליך האידאליזציה שחווה, להזדהות עם דמות מבוגרת חיובית ולהפנים אספקטים טובים שלה. כתוצאה מכך, הילד יהיה מסוגל להרגיע את עצמו במצבי לחץ או חרדה, לווסת רגשותיו ולשלוט בדחפיו, כל זאת באופן עצמאי וללא נוכחות ההורה.

צורך שלישי של ההתפתחות על פי תיאורית העצמי, הוא הצורך לקשר עם מישהו שיש עמו מכנה משותף. זהו הצורך להיות כמו האחר, להזדהות ולהרגיש בעל ערך מתוך תחושת הדמיון. צורך זה מתבטא, בתחילה, בין הילד לבין ההורה מאותו המין, למשל: ילדה שרוצה להתלבש ולהתקשט בדיוק כמו אימא. הצורך זה נענה באמצעות חוויות של עשיית דברים ביחד, ילד והורה, זה לצד זה.

הילד חש חיוניות וערך עצמי כשהוא נמצא בקרבת מישהו שדומה לו ומשקף לו את בבואתו. במידה וצורך זה נענה כראוי, הוא נותן אישור ותוקף לתחושת ה"עצמי" של הילד, שמרגיש כי ניתן להבינו ולהכילו.

הפרעת אישיות נרקיסיסטית

ילדים שאינם מקבלים מענה מתאים לצורך בהתפעלות ההורה, עלולים, לפי גישה זו, "להיתקע" באותו שלב ולהראות קושי להתחשב באחר ובנפרדותו. הם עלולים לחוות צורך מתמיד לקבל סיפוק לצרכיהם, בצורה תובענית.

הצורה הקיצונית ביותר היא הפרעת אישיות נרקיסיסטית. הנרקיסיסטים חיים בתחושה של חשיבות עצמית מוגזמת, יש להם צורך עז בהערצה, תחושת גדלות וגרנדיוזיות ואמונה שהם מיוחדים במינם ושהם ראויים לנשגבות ולעדת מעריצים.

לסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית עלולות להיות פנטזיות מנופחות על הצלחתם ועל עוצמתם. הם מתקשים לאמץ את נקודת המבט של זולתם ולהביע אמפתיה ועלולים לחוש קנאה לא פרופורציונלית באחרים. כשהעצמי שלהם פגוע, הם עלולים לחוות זעם נרקיסיסטי, ולעתים אף לחפש נקמה. אולם, מאחורי הגדלות והגרנדיוזיות מסתתרת פגיעות, הערכה עצמית שברירית ורגישות עזה לביקורת, על כן הנרקיסיסטים פגיעים מאוד לחוויות אבדן ודחייה.

עד כמה זה חשוב להתפתחות הילד?

הצורך בהערצה ובהערכה הוא טבעי ונורמלי בהתפתחות תקינה של הילד.

על פי קוהוט, כל ילד עובר שלב נרקיסיסטי שבו הוא מאמין שהוא כל יכול, לדוגמה: ילד שעוטה גלימה של סופרמן ומתחיל "להתעופף" בבית.

מידה מסוימת של תחושת גדלות ("נרקיסיזם בריא") היא חיונית ותאפשר לילד להתמודד בהצלחה עם משימות לאורך חייו הבוגרים. אולם, אנשים שלא חוו את התחושות הבריאות הללו בילדות, עלולים להישאר עם תחושת עצמי פגועה ועם חוסר בהערכה, אותה הם ינסו למלא באמצעות האדרה עצמית בלתי מציאותית.

רובנו זקוקים לפידבקים ומוכנים להתאמץ כדי להשיג הערכה, מחמאות וחיזוקים חיוביים מהאנשים שסובבים אותנו. אולם קיים קושי ממשי כאשר הצורך בחיזוקים הוא קיצוני ותפיסת העצמי מושתתת כמעט באופן אבסולוטי על חיזוקים מהאחר. במקרים כאלה, תיתכן יכולת לקויה של האדם להתמודד עם חוויות של משבר, אובדן או דחייה. כמו כן, התפקוד בעולם העבודה ובמערכות יחסים בהן מעורב האדם עלולות להינזק פעם אחר פעם.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר