פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

הופנתי ע"י קופת חולים לאומית לפסיכולוגית לצורך CBT עקב התקפי חרדה קשים.
המטפלת איננה רשומה באיט"ה.
איך אני יכול לבדוק שהיא בכלל פסיכולוגית ולא עובדת סוציאלית או מתמחה בתחום אחר?
קראתי עליה שהיא מומחית ב-CBT ובעלת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה אבל שוב היא לא רשומה פורמאלית ומצד שני כל ספק מתקבל לעבוד עם קופת חולים ללא בדיקת הסמכתו?

שלום רב,
מדוע איסור גורם לי לרצות את הדבר אפילו יותר, ודווקא כשאני מרשה לעצמי ,אז ישנה רגיעה ונינוחות ואני לא מתלהב מאותו הדבר כמו כשיש איסור עליו?

תודה רבה!!

הי,
אני מרגיש שיש בעיה שממש תוקעת אותי ואני לא מצליח לפתור:
האם יכול להיות שמרגישים או חווים את שני רגשות מנוגדים לחלוטין בו זמנית ?

יכול להיות שטוב לי אבל באמת רע לי?
יש דבר כזה? זו אשלייה?
תודה

טובי שלום,

הכחשה נוצרת כחלק מנגנון מפני כאב נכון?
אני לא מצליח אז להבין -אם ההכחשה נוצרת כדי להגן מפני כאב ,למה צריך לבטלה?
ברור שאם יש הכחשה והיא גורמת לפעול בדרך שגוייה אז צריך לעשות משהוא בנידון,אבל אם היא נועדה כדי להגן מפני כאב ,אז למה להתעסק עם הכאב שהיא נועדה להגן עליו ?

כואב לי מה שאני מנסה להתכחש אליו וכואב גם להתכחש ,זה LOSE LOSE משני הכיוונים לא?
אני מרגיש שאני טועה ,לא יודע איך ובמה
אשמח לעזרה
תודה רבה!!!

בננו בן ה22 טוען בחצי השנה האחרונה שהוא עייף, חסר אנרגיה ומוטיבציה.מסתגר בחדרו כל יום מ4 עד חצות. בנוסף מאונן הרבה שעות בחדרו. האם יש בדיקות דם מיוחדות שכדאי לעשות? מה להערכתך הגורם ומה ניתן לעשות? אציין כי הבחור לא בדכאון.

שלום,
אני בדיכאון.
לא מטופלת בשום תרופה.
יש ימים שאני כמה במצב רוח טוב והמצב מדרדר לדכאון לקראת הערב ויש ימים שאני לא רוצה לקום מהמיטה.

חשבתי לקחת ציפרלקס וביקשתי מהרופאה שגם לאחר מכן רשמה לי את התרופה.
לא התחלתי בטיול כי אני מפחדת שאהיה במאניה.

מניסיון העבר תרופות מסוג כזה גורמות לי למאניה.

מה עדיף להמשיך להיות מדוכאת ומתוסכלת אך שפויה? או לקחת סיכון עם הציפרלקס?
כי אם אהיה במנאיה זה מצב לא נעים ואני אדם שמסתכל על עצמו מהצד וזה נראא לי לא שפוי התנהגות כזאת.

מה אתה אומר? אודה לתשובה

שלום,
1. רציתי לשאול איך אדע אם אני נורמאלית?

2. האם בנאדם משוגע יודע להסתיר את השגעון שלו?

3. ואיך יודעים אם מישהו איבד שליטה על אוסידי לא השתגע או משתגע?

האם פחד מלהשתגע יכול להתממש?

אני בגיל המעבר,עובדת, כאשר אני קמה בבוקר אני מלאת שמחת חיים מתפקדת חיי טובים לא מתלוננת אבל אחרי הצהריים אני חשה דיכאון ותשישות ללא סיבה, חוסר חשק לעשות דברים אני כול הזמן עייפה רוצה לישון וזה רק אחרי הצהריים בערב זה משתפר מה ניתן לעשות?

בברכה,

היי..

אני עכשיו בתקופה לחוצה, של שינויים ופחות תמיכה ושיח אם אנשים במקביל ... אמנם אני מתאמן, אוכל בריא ושומר על פעולה תמידית מרגיש גם הרס עצמי וחוסר שליטה בזה שאני יוצר קשר אם אנשים שהרעו לי פעם .. ויודע שמה שהיה הם לא השתנו ( אני ככה מניח) , אני יודע שהם לא יבקשו סליחה או יצטערו, אבל ממש חזק הקטע שאני עומד ולבסוף שולח היי ויוצר קשר... האם זה באמת הרס עצמי? איך ניתן לשלוט על זה ? מעבר ליצירת קשר זה גורם לירידת הביטחון שלי בעצמי ככזה שלא מסוגל למרות שבשאר ההיביטים זה לא כך

מהן הסיבות הפסיכולוגיות שקיימות לתופעת אגרנות יתר שיש להרבה אנשים? ממה זה נובע?

אני בן 35.
הייתי בשלוש מערכות יחסים רציניות כל חיי.
שמתי לב שבין שלושתן יש חוט מקשר: בכל אחת מהם יצאתי עם בחורה בעלת פיוז קצר, התפרצויות זעם, חוסר סבלנות וכל יום קמתי עם תחושה שאני על רכבת הרים של רגשות ותחושות. ונשארתי שם הרבה מעבר למה שהייתי צריך.
אני יודע שיש לי משיכה לבנות כאלה כי יש לי צורך להיות האביר על הסוס הלבן, ולנסות להציל אותן מעצמן.
לאחרונה יצא לי לחשוב על כך, ויכול להיות שמעבר לאביר על הסוס הלבן יש פה גם פן של מזוכיזם?

טובי שלום רב,

הגעתי למצב שאני יודע ממש טוב שתי דעות מנוגדות שיש לי לגבי נושא ספציפי ,מה אני עושה מהרגע שאני יודע מהן?

אני מאמין באחת ממש טוב ,לגבי השנייה יש לי ספקות אבל נשמעת לי גם הגיוני.
שתיהן ביחד יוצרות מצב שאני חושד שהוא בעייתי (עדיין לא בטוח)

תודה!

שבוע טוב!

אני ובעלי התגרשנו בגיל מאוחר והבן לקח את זה קשה .. בכלליות הוא מדחיק ולא נוהג לדבר על דברים רגשיים עונה תשובות כמו "יהיה בסדר" ו"לכולם קשה" אבל לא מדבר על עצמו , על מה הוא צריך ומה קשה לו ספציפית..

לאחר הגירושין הבן היה מקלל ופוגע בי הרבה וזה מאד השפיע על הקשר בינינו גם זמן רב אחרי שזה נפסק . היום איכשהו חזרנו לשגרה אבל אני עדיין מחכה לסליחה מסויימת ממנו, שיבין שלא עשיתי דבר רע כלפיו

הוא מבחינתו לא נוגע בנושא וכל נסיון שלי אני מרגישה שהוא מתרחק יותר, חושבת שאת הקשר שהיה אז לא יהיה ניתן להשיב אף פעם שמשהו שם נהרס ואינו בר תיקון

מעבר לזה למראית עין אנו מדברים, צוחקים לפעמים ומשתפים על כל דבר מלבד רגשות

האם לדעתך ההתעקשות שלי על התנצלות היא טובה או שעלי להבין שיש מקרים רבים שאדם מצטער ומתחבט הרבה בקושי אבל לא מסוגל לבקש סליחה ?

האמת שקשה לי מאד שהוא לא מתנצל על הדברים שאמר ולתחושתי כל עוד הוא לא מתנצל הכל בפנים חי ובועט והוא שוב יכול להתפרץ עלי ולפגוע

מצד שני אני מבינה שיש דברים בהם סליחה היא רק למראית עין ויש פעמים הפוכות בהם אין התנצלות בפה אך הכאב על מה שנעשה הוא קיים

יש איזה דרך הפוכה ולא ישירה להבין מה קורה ואיפה אנחנו עומדים, חשוב לי שהדברים שנעשו יקבלו מחשבה כי כרגע אני פגועה ובאי ודאות

שלום,
אני מאוד רוצה להתחיל ללמוד,
חשבתי בהתחלה "מזכירות רפואית",אבל עכשיו אני לא בטוחה כי אני שונאת בתי חולים.

אני סובלת מחרדות מאוד קשות,
והייתי אצל מספר פסיכולוגים ופסיכיאטרים.....
נתנו לי טיפול תרופתי והפסקתי על דעת עצמי.
לא רציתי להיות מסוממת ומכורה ל"רסיטל" העדפתי להפסיק.
גם שלקחתי אותו לא הרגשתי שינוי כלל.
אני מרגישה שאני יוצאת מאיזון,
אני מאוד רוצה ללמוד אבל לא מסוגלת לעזוב את הבית של אמא.
אני רק חושבת על זה אני מתחילה להקיא והגוף שלי רועד ויש לי דופק גבוה וחרדה איומה!!!!!
אני לא יודעת איך להתגבר על זה?
מה לעשות?
החרדות כל הזמן בגוף שלי,
וגם להורים שלי יש חרדות.
אני לא יודעת איך אני יכולה ללמוד ולהיות סטודנטית במצב הזה?
כל חיי הייתי בכיתות חינוך מיוחד ללא בגרות
צבא סיימתי אבל בקושי תפקדתי כי הייתי הרבה אצל קבן...
אני סובלת מאוד...
מה אפשר לעשות?

שלום רב. אני בחור בן 35 מגיע מרקע חילוני-מסורתי.
אני רוצה מאוד להיות גם דתי חובש כיפה וגם להמשיך בחיים חילונים כמו נסיעה בשבת ובילוי עם המשפחה במסעדה בשבת (כמובן עם הסתרה של הכיפה בכובע כאשר זה מתרחש בשבת).
חשבתי שמצאתי לי מסגרת לאנשים כמוני שנקראת התנועה הרפורמית ואני נהנה להתפלל שם. אנשים מגיעים ברכב לבית הכנסת ואפשר לצלם וזה נחמד ומצד שני זר לי שהישיבה היא יחד ללא מחיצה והרב בית הכנסת זו אישה עם טלית. מראות זרים לישראלים צבריים. לכן אני כל הזמן בטורדנות פנימית מה לעשות? לעזוב את המקום בו אני מצליח להיות "דתי" אבל לא מזדהה עם ערכיו או לחזור לחיות כחילוני. הלבטים הבלתי פוסקים האלו גורמים לטורדנות ופגיעה אנושה בתפקודי כי אני כל הזמן חושב על העניין מאז שנכנסתי אליו מזה 3 שנים.
א. אשמח לקבל את חוות דעתך הכללית על הסיטואציה כפסיכולוג.
ב. האם לדעתך יתאים במצב כזה טיפול CBT בטורדנות או מספר שיחות דינמיות כדי לדון לעומק עם מטפל מה נכון עבורי?