פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

שלום רב
בת 36 מרגישה קשיי נשימה בעקבות לחץ (חרדות ולחץ איומים בעקבות כך שנישהו תובע ממני סכום גדול) קשיי נשימה זה כ10 ימים לוקחת שנים רבות סרנדה מה הפתצרון? גם אם יעשו לי בדיקבה לא יגלו כלום כי מרגעישה כאילו עוצרת את הנשימה באמצע או משהו כזה? מה ניתן לעשות?

שלום רב.
אני בן 28 אוטוטו 29. עבדתי עד לפני כחצי שנה בחברת ביטוח במשך שלוש שנים. בשנה האחרונה החברה התמזגה עם חברת הפנסיה מה שגרם לשינויים דרסטיים בחברה. שינוי המנהלת שינוי צוות שינוי מקום עבודה. אני בעקבות כך התפטרתי. מאז אני מכה את עצמי שוק על ירך, ולא מוצא עבודה. אני שוקל לחזור לעבודה הקודמת שלי. הבעיה היא שאני לא יודע מה לומר למנהלת הקודמת שלי?

טובי שלום,
אמי בת 68.
לאחרונה חווה ירידה בתיאבון ובמצב הרוח.
אני דואגת לה וקצת חושדת שאולי בדיכאון.
היא מכחישה ואומרת שהכל בסדר.
אבל אני רואה שהיא טרודה כבר הרבה זמן.
איך ניתן לדובב אותה לדבר?

שלום,
אני בת 24 ויש לי אח אשר גדול ממני ב10 שנים.
הוא טוען שהוא אדם הגיוני אשר לא טועה לעולם.
ההתנהגות שלי היא פשוט בלתי נסבלת וגם אי אפשר להעיר לו על כך מכיוון שהוא יתרץ/יסביר אותה בזה שהוא כביכול "נעלה" (לא במילים הללו*) אך לדוגמא-
הוא ילעג לכל אדם אשר יופיע בטלוויזיה/ ילעג לסדרות/ סרטים שמישהו רואה שהן לא "איכותיות"
ילעג לדיבור של אדם בטלוויזיה, יקלל וכדומה..
הוא אדם שמתבסס וחיי על סטראוטיפים 24/7
אי אפשר להגיד על ידו כלום כי כל דבר יתפתח לדיון "הגיוני" או מדעי.
הוא משליך את ההתנהגות הזו עלינו ומתרץ אותה בעצם היותו אדם הגיוני.
איך מתמודדים עם אדם כזה?
הוא באמת לא רואה ולא מבין שאנחנו הולכים על קליפות ביצים על ידו..
הוא מתנהג כאילו הוא ההורה האחראי ומרצה ומטיף אפילו להוריו. (שלא מגיבים לו ומבליגים)
כל פעם שאני בסביבתו אני מרגישה ממש שהוא שואב לי כל אנרגיה בגוף מעבר להיותו אדם שלילי מאוד.
ואני מרגישה ממש מוגבלת על ידו.. עד לרמה הפיזית שאני נהיית משותקת ומכונסת ומפחדת שהוא מגיע..
הוא ממש גורם לי לחרדה.
אני ממש מרגישה "מחוץ לגוף שלי" כמגננה.
מה עושים??

שלום,
אני בת 24 ויש לי אח אשר גדול ממני ב10 שנים.
הוא טוען שהוא אדם הגיוני אשר לא טועה לעולם.
ההתנהגות שלי היא פשוט בלתי נסבלת וגם אי אפשר להעיר לו על כך מכיוון שהוא יתרץ/יסביר אותה בזה שהוא כביכול "נעלה" (לא במילים הללו*) אך לדוגמא-
הוא ילעג לכל אדם אשר יופיע בטלוויזיה/ ילעג לסדרות/ סרטים שמישהו רואה שהן לא "איכותיות"
ילעג לדיבור של אדם בטלוויזיה, יקלל וכדומה..
הוא אדם שמתבסס וחיי על סטראוטיפים 24/7
אי אפשר להגיד על ידו כלום כי כל דבר יתפתח לדיון "הגיוני" או מדעי.
הוא משליך את ההתנהגות הזו עלינו ומתרץ אותה בעצם היותו אדם הגיוני.
איך מתמודדים עם אדם כזה?
הוא באמת לא רואה ולא מבין שאנחנו הולכים על קליפות ביצים על ידו..
הוא מתנהג כאילו הוא ההורה האחראי ומרצה ומטיף אפילו להוריו. (שלא מגיבים לו ומבליגים)
כל פעם שאני בסביבתו אני מרגישה ממש שהוא שואב לי כל אנרגיה בגוף מעבר להיותו אדם שלילי מאוד.
ואני מרגישה ממש מוגבלת על ידו.. עד לרמה הפיזית שאני נהיית משותקת ומכונסת ומפחדת שהוא מגיע..
הוא ממש גורם לי לחרדה.
אני ממש מרגישה "מחוץ לגוף שלי" כמגננה.
מה עושים??

היי
רציתי לשאול
יש לי כמו מן מחשבות טורדניות
לדוגמא.
בעיקר זה שחלילה מפחדת לפגוע בבן אדם או שחלילה יש ויכוח וחא הכל הולך כשורה זה מחרפן אותי
למשל ויכוח עם חברה זה יכול להעסיק אותי כל היום ברמה שאני לא יכולה לעבוד זה מטריד אותי ממש אין שניה שאני לא חושבת על זה במשך כמה ימים
זה יכול להיות בעוד דברים למשל הרגשתי שנוצלתי ע"י חברה זה לא עוזב אותי כי שוב אני מחפשת פתרון לעצמי שלפעם הבאה זה לא יקרה
האם דורש טיפול?
רגב לדעתי אני סובלת מקשב וריכוז אף פעם לא אובחנתי אבל לפי מה שקראתי על כך בחיי זה בול אני ..תודה רב

שלום,
יש איזה בחור שאני מתקשה להפסיק חשוב עליו כבר זמן רב מדי. אחת העצות שנתנו ביוטיוב הייתה לראות את האדם הזה כפי שהוא באמת, אדם כמו כולם עם מגרעות וחסרונות, ולא כאיזה אידאל מושלם. עצה יפה, אבל... איך אוכל ליישמה אם מעולם לא פגשתי אותו במציאות, ואפילו לא שוחחתי איתו בטלפון? (וזה גם לא יקרה לעולם). אשמח לשמוע עצות בבקשה..

אני בת 32.
אח שלי הגדול גדול ממני ב- 6 שנים.
הוא מאוד ביקורתי (ביקורת הרסנית לא בונה)
וגם אם הוא מרוצה ממשהו הוא פשוט שותק, וככה יודעים שהוא מרוצה.
איתי הוא ממש קשה ומרוחק, וממש מרגיש לי מוזר חוסר התקשורת וחוסר הפרגון האלו.
זה ממש מעציב אותי.
מה אפשר לעשות?

שלום רב
אני בת 36 לפני מס שבועיות פוטרתי ממקום עבודה בעקבות ריב עם האחראי עליי באותו יום כתבתי כמה דברים עליו בפייס תגובות לתמונות שלו וכמה הודעות לחבריו בפייס על כמה בנאדם רע הוא....ביקש שאמחק ומחקתי מה שיכולתי אתמול מתקשר אליי מגשר שאמר שיש תאריך תביעה ושאם אני רוצה נגיע להסכם....אני מאוד מאוד בלחץ מהעניין גם אם יתבע אותי כספית אין לי מה לתת לו כולה מקבלת נכות אין לי נכסים בנוסף אין לי שום תמיכה משפחתית וגם הוריי מבוגרים וחלים.
בקיצור שאלתי כך בגלל שאיני יודעת איך אוכל להתמודד חשבתי ליטול כמה עשרות כדורי נוגדי דכאון שהצטברו אצלי? אם אעשה זות האם אאושפז בעל כוריחי? בהנחה שאם לא אמות?

שלום
אני עוד כמה חודשים בת 40 ונראית יותר צעירה כמו בת 20 וזה מציק לי הרבה אומרים לי שאני יותר צעירה ונדהמים לשמוע את גילי האמיתי לפעמים מבקשים גם תעודת זהות על מנת לוודא כשאני פוגשת אנשים שהם בגילי אני רואה אותם שהם הרבה יותר מבוגרים ממני איך משפרים את ההרגשה זאת לא מחמאה בשבילי שאנשים יגידו לי שאני נראית בת 23 או 25 ואני כבר בת 40

אומרים שמחשבה יוצרת מציאות.
אני מאוד טרודה לאחרונה. אוטוטו בת 33 ורוצה להגשים את החלום שלי להיות שדרנית.
מנסה לדחוף את עצמי ולא להתייאש.
להמשיך לנסות ולהאמין.
אבל כל יום שעובר מגביר לי את החרדות?
איך מייצרים חשיבה חיובית שתוביל להצלחה?

ננסה לא לדוש בעבר, מה שהיה היה גם אם עדיין נותר כאב הוא יחלוף...

הייתה לי ידידה שניתקתי איתה את הקשר לגמרי ואני מרגיש ריקנות כזו שאין עם מי לדבר בעומק כזה של שיחה, הרבה מהמכרים חברים שלי זה שיחה עם מחשבות מה יחשבו עלי ואיך יקבלו את זה.. ובאמת חלק מתרגזים על שאלות מסויימות עסוקים בחייהם. אני מבחינתי חושב שניתן לדבר על הכל על רכילות, על שנאה כלפי אנשים מסויימים, על בושה על כעס שבא להרוג הכללל וזה חסר לי כרגע אין מישהי או מישהו שיכול לשחזר את זה .. אז תן לי כמה טיפים איך בכל זאת ליצור משהו כזה או אם לא מושלם שאדע להיות איתו בטוב ובסיפוק דיו :-)

היי...

איך אפשר לעזוב בלב שלם קשר שנגמר בפיצוץ אבל לא נאמרו תשובות למה התנהגו כך כלפיך ?

אז החלטה שלי להתנתק מכעס ומשמירה על עצמי היא נכונה אבל השאלות למה ככה נהגו כלפיך מקננות עדיין בלב, מה גרם לשינוי כזה מקשר שהיה טוב מכיל ומעניין לבגידה לתקיעת חיצים

חוץ מהזמן שמשכיח הכל יש עוד משהו שניתן לעשות בכדי שגם אם אין תשובות שזה לא יגרום לכזה תחושה שמשהו חסר בגלל שאין תשובות ?

אני בת 32. נמשכת ויוצאת רק עם בחורות שאני מרגישה שאני יכולה לעזור להן להתגבר על הפחדים שלהן. באמת בהרבה מקרים אני מסייעת להן עם הרבה פחדים, אבל בסופו של דבר הן הודפות אותי ומשאירות אותי שבורת לב. איך משתחררים מתסמונת זו ומהמקום הזה של המטפל?

שלום, אני בת 33. וכנראה שיש לי סוג של בעיה חברתית. אני מגיבה ברגישות יתר לכל אדם , מצפה מחברים או מגברים שמנסים להכיר אותי שיהיה להם אכפת ממני- דבר שמסתבר לא הגיוני.
אף פעם לא היה לי חבר רציני, הזוגיות הכי ארוכה נמשכה חודש וחצי.
ועם השנים גם דייט שני לרוב אני לא זוכה, למרות שהם ממש מתלהבים ממני בשיחות טלפון וגם בדייט עצמו, ואחרי מספר ימים מתחרטים ולא רוצים להמשיך להכיר
וכולם עם אותה תשובה- ״אנחנו פשוט לא מתאימים - את מקסימה, יפה, מצחיקה, חכמה, אין לי משהו רע להגיד עליך, פשוט אנחנו לא מתאימים״

אני מנסה להישאר אופטימית, אבל זה מתסכל ומעציב שדוחים אותי כל פעם וכל כך מהר , ולרוב אני מגיבה ברגישות יתר כלפי הדחייה ומנסה לברר- מה לא מתאים ונתקלת שוב ושוב בתשובות מתחמקות שמשאירות אותי בחשכה לגבי מה לא תקין אצלי שגורם לכולם לוותר עלי .

אני אדם יחסית פסימי , מקובע ורגיש- ואני רק יכולה להסיק שזאת הסיבה שלא מעוניינים בי, הרי כולם רוצים בחורה חייכניית שהולך לה הכל בחיים.

הייתי בטיפול פסיכולוגי ולא היה שום שיפור, לא הצלחתי לשנות תדפוסי התנהגות. האם כדי לי לנסות תרופות?
או האם יש לך המלצה אחרת עבורי?
אני רוצה להיות אופטימית וחייכנית