פורום נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחי - יש לך שאלה?

היי,
אימי שנה וחצי לאחר ארוע מוחי מאוד קשה, צד ימין של המוח נפגע מאוד, לכן הצד הימין שלה חלש מאוד עכשיו למרות שהיא יכולה לתפקד באופן כללי, הדיבור שלה ניפגע והיא לא יכולה לדבר ביכלל אפילו לא מילים בודדות.... כיום נוטלת אקויליס,
האם יש צורך בטיפול מכל סוג שהוא? האם יש מה שהוא שיכול לעזור להקל??
ואם כן האם יש מומחה מולץ שטיפל במקרים כאלה???
אודה ךתשובה

האם כבר יש בארץ?

שלום. לפני כארבעה חודשים התחילו לי תופעות של סחרחורות, בחילות, חולשה, (בערך כחודש לאחר נטילת נורטילין במשך כשנה וחצי לתופעה של תחושה של גוש בגרון והפסקתי ליטול את הכדור מאחר ורציתי לנסות להיכנס להיריון ולא ניתן היה להמשיך ליטול את התרופה). בוצעה בדיקת סיטי, MRI עמוד שדרה גבי וצווארי ובדיקת EMG והכל יצא תקין. כמו כן בוצע CT לב וריאות וגם נמצא תקין. הומלץ לי ללכת לפסיכיאטר בשל חשד שמדובר בחרדה. התחלתי ליטול ציפרלקס במשך כחודש וחצי והמצב ממש החמיר כל יום לחץ נוראי בראש מהרגע שאני קמה בבוקר ואי שקט. הוחלט להפסיק את הטיפול בשל כך. הייתי 3 שבועות בלי הכדור והלחץ בראש מאחורה כמו חגורת לחץ כזו על הראש ליווה אותי כל יום מהרגע שהייתי קמה ועד הרגע שהייתי הולכת לישון. הוחלט לנסות טיפול בכדור חדש סימבלטה ובהתחלה באמת הלחץ פחת אך לאחר כשלושה שבועות הוא חזר שוב ורק קסנקס היה מרגיע לי את זה קצת. חשוב לי לציין שלפני נטילת הכדורים הנ"ל לא היה לי דבר כזה של לחץ כזה בראש שמונע ממני לתפקד ואי שקט. לפעמים יש לי גם התכווצויות וצמרמורות בראש וכמו פעימות בראש. השאלה שלי היא כזו, יכול להיות שנטילת הכדורים הם אלו שגרמו לזה וזה נזק בלתי הפיך? האם ייתכן שזה באמת מחרדה ומתח ולא בעיה נירולוגית אחרת שעדיין לא נבדקה? אודה לחוות דעתך. אני ממש מיואשת וחסרת אונים וכבר לא יודעת מה לעשות. אודה להתייחסותך.

שלום,
אבי, בן 95, עצמאי, סובל מפרפור פרוזדורים ונוטל בין השאר קומדין, 5 מ"ג ליום ועד לפני כחודש מאוזן ללא בעיות.

לפני כחודש נפל (ללא נזק משמעותי למעט בדיקות שעשה וחרדה בשל המקרה). למחרת הרגיש כאבים חזקים ביותר בבטן התחתונה, אושפז בבית החולים והתגלתה חסימת מעיים מלאה (בקע מפשעתי), עבר ניתוח ומאז טופל בקלקסאן במקום הקומדין.

לפני כשבועיים נפל שוב, בביתו, ללא שבר אך דימום פנימי גדול מאד באזור המותניים, ישבן אך עם הזמן הכתם האדום הגדול באזור הלך והתפוגג.

השאלה: רופא המשפחה בקש לשלב את הקלקסאן (פעם ביום) יחד עם הקומדין (למרות החשש שלי מפני סכנת דימום). הרופא טען שזה מה שנחוץ עד לקבלת תוצאה של 2 בערכי ה - INR.
(בבדיקה ערך ה - INR עמד על 1.1)
רופא אחר בדיור המוגן שפניתי אליו טען שלא כדאי לדעתו לשלב קלקסאן יחד עם קומדין והציע בכלל לעבור לתרופה אליקוויס ואז גם לא יצטרך לבדוק פעם בשבועיים את ה - INR וגם לא יצטרך להמשיך בינתיים עם הזריקה היומית של הקלקסאן.

גריאטר שפניתי אליו התנגד לכך וטען שאין טעם לעבור לתרופה אחרת וכי מאחר ואבי היה מאוזן קודם לכן וללא כל בעיות הוא ממליץ להמשיך עם הקומדין בעוד האליקוויס הינה תרופה חדשה ולא הכל ידוע עליה ורופא המשפחה הסכים עם קביעה זו.

עברו כבר כמעט שבועיים ועדיין ה - INR לא הגיע לרמה של 2. רופא המשפחה בקש משום כך להוסיף במשך 3 ימים השבוע עוד כדור של 2.5 מ"ג קומדין ואז שוב לעשות בדיקת דם.

1. האם הוספת 2.5 מ"ג ליום , שלוש פעמים בשבוע, בנוסף לזריקה אחת ליום של קלוקסן לא יכולה לגרום לדימום מסוכן?

2. מה דעתך המומחה בנוגע להחלפת הקומדין באליקוויס ועמדתו של מי מקובלת והגיונית יותר - של רופא המשפחה והגריאטר או הרופא שתומך בהחלפת הקומדין?

3. אבי היה מאוזן במשך יותר משנתיים מאז נטל את הקומדין - מה יכולה להיות הסיבה שכרגע עדיין אינו מאוזן? האם הניתוח שעבר והפסקת הקומדין לפרק של כחודש? האם בשל הנפילה והדימום הגדול הפנימי והאם יש קשר לשינוי שחל ברמת ההמוגלובין (11.6)

תודה

שלום ד"ר, אני בת 28, סובלת ממחלת מנייר כעשר שנים (אך התגלתה רק לאחר החמרה, לפני כשנה)
לפני כמעט שנה, עברתי M.R.I מוח ואוזניים לבירור הורטיגו.

בMRI נמצא הממצא הבא: "מוקדים היפראינטנסים זעירים בודדים תת קורטיקליים בחומר הלבן הפרונטלי והפריטאלי משמאל, אינם ספציפיים. אין האדרה פתולוגית מוחית מוקדית".
בעקבות הממצא, הנוירולוג שלח אותי לבדיקה המטולוגית ודופלר. הכל יצא תקין לחלוטין ואין שום בעיה של קרישיות יתר על פי הבדיקה ההמטולוגית.
הנוירולוג בכל זאת מעדיף שאקח אספירין 75. אני גם ככה לוקחת בטהיסטין 3 פעמים ביום מאז התפרצות המנייר, וסובלת מצפצופים באוזניים שעלולים להחמיר עם הוספת התרופה. ובכלל, לא מעוניינת להוסיף לעצמי עוד ועוד תרופות מעבר למה שאני חייבת בגיל כזה.
הבנתי ממספר רופאים שלממצא הנ"ל לרוב אין משמעות.
הנוירולוג אמר לי שלא כל רופא היה ממליץ על נטילת אספירין במצב כזה, אך הוא מעדיף שכן. עד עכשיו עברו כמה חודשים ולא התחלתי לקחת.

שאלתי, אם אין בעיית קרישה מדוע אני צריכה לקחת גם אספירין?
ומה הסיכון אם לא אקח? האם כדאי ללכת להתייעצות נוספת?
תודה רבה.

שלום רב

בת 64
סובלת מלחץ דם מקבלת וקטור פלוס 160/25 1 ליום
סכרת - ג'נואט - פעמיים ביום
קסרלטו 20 מ"ג - 1 ליום
סובלת מפרפורים בלב- טמבוקור 50 מ"ג פעמיים ליום
פרולול 10 מג פעמיים ביום 0.5 כדור
וכולסטרול - פרבסטאטין - ליום

האם ניתן להסיק מדוע בזמן האחרון (שבועים)אני סובלת מרעשים מציקים באזניים בלילה וביום.
אציין שהייתי אצל רופא עיניים ואף אוזן גרון והכל בסדר.

בתוצאות סיטי שלי ישנו סעיף של אינפרקט קטן בגרעינים באזלים מימין

האם הדבר אומר שהיה לי ארוע מוחי קטן ?
ממה זה נובע ?

שלום, המדובר בחתני שמטופל בבית לוינשטיין לאחר אירוע מוחי.האיורע התרחש בחודש ספטמבר 2015.לאחרונה ,כתוצאה מהשוואה בין שתי תוצאות MRI, הוחלט להפסיק טיפול בסטרואידים.יש לציין כ הוא עבר כבר 4 טיפולים בציטוקסן. עכשיו הוחלט לארוך בו שני טיפולים של "מברטה". מה הוא וסג הטיפול הנ"ל ? תודה.

שלום רב!
אני בת 53.בעבר סבלתי מכאבי ראש חזקים שלפי התיאור שלי אובחנו כמיגרנה.הייתי שנים מטופלת ע''י רילרט במהלך ההתקף.לאחרונה ,כשהתחלתי טיפול ללחץ דם-קרדילוק ואמלו,הכאבים פחתו באופן משמעותי.אין לי מושג ,האם זה קשור לטיפול שאני התחלתי לקבל או בלי קשר.
בכל אופן ב-MRI של המוח ישנם שינויים שיכולים להתאים לשינויים פוסטאיסכמיים או וסקופאטיים.הנוירולוג שלי טען שהתמונה גם יכולה להתאים למיגרנה.הוא לא המליץ לי על שום טיפול.
בשלוש שנים האחרונות אני סובלת מהתקפי הבצקות בעפעפיים ובחצי השפה התחתונה.ההתקפים באים כמעט כל שבוע.הומלץ לי לקחת כדורי חומצת הקסאקפרון.ידוע לי שהכדורים מגבירים את הקרישה ועלולים לגרום לאירועי מוח.אני חוששת מאוד לקחת את הכדור.האם ,לדעתך,קיימת סכנה ממשית לשבת מוחי?אם כן,האם יש תרופה שניתן לקחת אותה יחד עם החומצה קסאקפרון למניעת אירועי המוח.
בתודה ובברכה,
דינה

בת68 סובלת מפרפור פרוזדורים מזה שנים. נוטלת כדור סקרלטו מידי בקר מזה כשנתיים שלש.

בדצמבר 2015 היה לי איבוד זכרון למשך כשעתיים שלש ללא שום סימנים נוספים.פניתי למיון שם בדק אותי נוירולוג ועברתי בדיקת סי טי. בבדיקת הנוירולוג לא נמצאו שום סימנים והסי טי היה תקין לגמרי.

חודש לאחר מכן היתה לי טרומבוזה בעיין. עברתי בדיקות ומעקב באיכילוב.לא נותרו עקבות של הטרומבוזה.

בביקור מעקב אצל הקרדיולוג בחודש האחרון המליץ לי לעבור בדיקת mri. טוען שיכול להיות שעברתי אירוע מוח קל בדצמבר ואולי כדור הקסרלטו לא הגן עלי. אולי לא נתן כיסוי הולם.

שאלתי , האם חיוני לעבור את הבדיקה?האם אחרי שחלפו מספר חודשים אפשר לדעת אם היה אירוע מוחי קל למרות שביום האירוע במיון , בדצמבר, נשלחתי הביתה כי לא מצאו דבר.

בתודה

לאה לז

אמי בת 90 עברה סיטי מוח להלן תוצאות
הודגם אוטם לקונרי פרא סגיטלי פרונטלי שמאלי. הקרניים הפרונטליות מורחבות במידה קלה, הימנית יותר מאשר השמאלית. סביב הקרניים הפרונטליות החומר הלבן הסוב אפנדימלי מודגם בצפיפות נמוכה ואין לשלול אוטמים פרונטליים לקונריים נוספים סביב הקרניים הפרונטליות. לא הודגם תהליך מיצר מקום. החריצים הציסטרנות בעלי רוחב תקין. הגומה האחורית ארובות העיניים האוכף התורכי ועצמות הפטרוזיות תקינות. לסיכום; אוטם לקונרי פרונטלי שמאלי ואטרופיה מוחית פרונטלית קורטיקלית סוב קורטיקלית קלה .
שאלותי:
האם עפ"י צילומי סיטי ניתן לקבוע מתי בדיוק ארע שבץ המוחי, לפני יום, שבוע או חודש או יותר? האם ביום אירוע השבץ ניתן לקבוע בודאות שהשבץ ארע באותו היום ללא צילומים קודמים?
מה זה אוטם לקונרי פרא סגיטלי פרונטלי ? האם הוא אחראי על הבליעה?

שלום רב
לפני 4 חודשים עברתי תאונת דרכים...ואז התחיל לי כאבים ברגליים ובידים ובגב תחתון....עם נימול ועקיצות ורדימות ברגליים וידיים...
עשיתי בדיקת emg והתוצאות :
f responses showed prolonged latencies of bil tibial and peroneal nerves (53:54 msc .....
in conclusion : mild bil lombo-sacrar radicolopathy l4-s1
השאלות :
1. האם הממצאים קשורים לתאונת הדרכים?
2. מה הממצאים אומרים?
הערה : לפני התאונה לא היה לי בכלל כאבים וכו'
תודה

בעקבות התקף חרדה חריף שחוויתי לפני כ-6 שנים אני מרגישה מעיין בלוק/תחושת חסימה חזקה בראש. התחושה הזו מלווה אותי כ-24 שעת ביממה ללא הפסק. החסימה הזו מונעת ממני לשלוף במהירות זכרונות/ מידע ובאופן כללי מקשה מאוד על החיים. התחושה החלה כאשר חשתי בליל/מערבולת של מחשבות בלתי פוסקות ולאט לאט המוח שלי הלך ונאטם.
כיום מטופלת בסרוקוול 400 מ"ג + סוליאן 400 מ"ג שלא עושים דבר לחסימה, בעבר גם קיבלתי וולבוטרין וסאפריס אך אף אחד מהכדורים הללו לא פרץ את החסימה, מה שהותיר אותי נכה קוגנטיבית במשך כשש שנים , כלומר, עד היום. בגלל החסימה הזאת התקשיתי ואף נכשלתי בכל סוג של לימודים שניסיתי לקחת. אציין שבזמן ההתקף ומערבולת המחשבות שחשתי ,גם חוויתי צמרמורות ותחושת חום. האם מדובר אצלי בבעייה נוירולוגית או שמדובר בבעייה פסיכיאטרית ? ואם מדובר בבעייה נוירולוגית, האם יש דרך להסיר את החסימה הזו שאני חשה?

תודה מראש,
שלי

שלום.
מזה שלוש שנים אני סובלת מכאב כרוני ברגליים. מדובר בהתקפים בערך פעם בשבוע של כאב שרירים לאורך שתי הרגליים. הכאב נמשך כ-24 שעות. אין קורלציה לספורט, או מזון שאכלתי.

ההתקף הראשון היה לפני שלוש שנים, ומאז הכאבים באים והולכים לסירוגין. מדובר בכאב עצבי שורף.

לפני שנתיים נכנסתי להריון ובמהלך ההריון נעלמו כל הכאבים וחזרו לאחר הלידה.

לפני ההיריון עברתי בדיקת EMG רגליים וMRI מוח. שתי הבדיקות יצאו תקינות לחלוטין. שלושה ריאומטולוגים שללו פיברומיאלגיה.

האם תקינות הבדיקות שוללות גיליאן ברה וטרשת נפוצה? מה מומלץ לבדוק בנוסף?

תודה

שלום רב. שאלתי פסיכיאטרים בנוגע למצבה הפסיכיאטרי של אמי, חלק אמרו שהם לא יודעים לאבחן במדויק אלא בזמן התקף, וחלק אחר אמר שהיא צריכה בדיקה נוירולוגית מקיפה. אבל איני יודעת מה היא הבדיקה הנוירולוגית שעלי לבקש.

אני מעלה את השאלה שלי לפסיכיאטר וגם את התשובה שלו. השאלה שלי לנוירולוג היא: מהי אותה בדיקה נוירולוגית מקיפה שיש לבקש מהנוירולוג?


שאלה לפסיכיאטר:

אמי (55) סובלת מדכאון בן כמה שבועות או חודשים מדי שנה ושנה. התופעה התחילה לפני עשר שנים בערך ללא אירוע טראומטי. לעתים יש דכאון פעם בשנה ולעתים אף שלוש או ארבע פעמים. במהלך הדכאון היא לא מדברת, מתנהגת מוזר, למשל נכנסת לקרובי משפחה הביתה ופשוט נועצת בהם מבטים מפחידים ללא דיבור, חושבת שחותרים תחתיה, מפתחת אובססיית ופחדים (כמו למשל "ננעלת" על הרעיון שלנהוג זה מסוכן ולכן מחביאה את המפתחות של האוטו לילדים שלה) כשמנסים לדבר איתה בהגיון היא תוקפת, מקללת, מרביצה, נהיית פרנואידית וכולי והכל חסר שליטה חסר הגיון וחסר רוגע. היא סובלת מאד. לאחר יציאה מהדכאון לאחר שבועות או חודשים בד"כ היא לא זכרה כלום ממנו וחשבה שמגזימים או 'צוחקים עד שהראינו לה סרטון של ההתנהגות שלה והיא היתה בהלם ואמרה שהיא לא זוכרת מזה דבר. היום לאחר התקף ונסיונות לדבר היא זוכרת יותר את הנעשה בזמן הדכאון. הפסיכיאטרים לא אבחנו משהו ספציפי כי אף אחד לא ראה אותה בזמן הדכאון עצמו אלא רק לאחר שיצאה ממנו. רשמו לה ציפרלקס אבל היא מסרבת לקחת גם כשהיא במצב נורמלי ובוודאי כשהיא במצב הדכאוני. בזמן הדכאון היא נהית אלימה מאד מסרבת לקבל טיפול מסרבת להכיר בבעיה וחושבת שכולנו נגדה. כשהיא לא בדכאון הזה היא אשה אינטליגנטית פעילה מאד שאוהבת את החיים. ניסינו להכריח אותה ללכת לטיפול בזמן הדכאון אבל היא מתנגדת ואי אפשר חוקית לעשות משהו בניגוד לרצונה גם כשהיא במצב הזה, ובקשה לאשפוז כפוי נראה לנו כדבר מסוכן לעשות (יעשה לה טראומה, סכנה ל"סימום" בתרופות וכולי). מה אפשר לעשות בשביל לאבחן אותה? על פי הכתוב מה נראה לכם שזה? איך חוקית ניתן לעזור לה? אני מבקשת את עזרתכם אנו כבר לא יודעים מה לעשות


תשובה של פסיכיאטר:
בדרך כלל חולים פסיכיאטרים זוכרים את ההתקף הפסיכוטי או המאני. העובדה שהיא אינה זוכרת את הדברים אומרת דרשני ואומרת שכדאי לעשות בדיקה נוירולוגית מקיפה. במידה והיא באמת הגיונית בין התקופות יש מקום לנסות לתת לה טיפול מייצב בתקופה זו. התיאור שלך של התקופה הגרועה יותר דומה למצב פרנואידי מאשר למצב דכאוני ולדעתי יש צורך שפסיכיאטר יבדוק אותה בזמן ההתקף ולא אחריו.