הוירוס XMRV - ב-25 אחוז מהחולות

פרסום נוסף שהיווה סוג של רעידת אדמה בנושא היה מחקר שפורסם בכתב העת המדעי שאולי נחשב היוקרתי בעולם - "Science" - ובו בדקו את דמם של 101 אנשים החולים בתסמונת התשישות הכרונית (ME/CFS) ומצאו ב-67% מהם XMRV. זאת, לעומת 3.7% של נשאי XMRV שנמצאו מבין 218 האנשים הבריאים שנבדקו במחקר. מאז פורסמו כמה וכמה מחקרים שלא מצאו XMRV בדם של החולים או שלא האנשים הבריאים במחקר - כאשר בכל המחקרים הללו המספרים של מציאת XMRV הם אפס או ממש ממש קרובים לכך (מה שמעלה את החשד שהבדיקה לא היתה יכולה למצוא XMRV באדם שכן נושא XMRV). מחקר שבוצע על-ידי חוקרים מה-NIH (מוסד הבריאות הלאומי בארה"ב) וה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני) מצא ב-86.5% מ-37 חולי תסמונת התשישות הכרונית שבדק וירוסים קרובים מאוד ל-XMRV הנקראים כרגע Murine Leukemia Virus-related viruses (השם XMRV הוא ראשי תיבות של: Xenotropic Murine Leukemia Virus-related virus. בשני המקרים מדובר על וירוסים שקרובים מאוד לוירוס מסוג Murine Leukemia Virus, שהם וירוסים הקיימים בעכברים וגורמים אצלם למחלות קשות). ידוע על מספר מחקרים שמוצאים XMRV בתסמונת התשישות הכרונית, באחוזים גבוהים, שאמורים להיות מפורסמים בעתיד הקרוב בכתבי עת מדעיים.

חשוב לי להדגיש שמדובר בנושא מדעי פרופר (מהיכרותי עם עולם המחלות - יש שנתקלים ביותר מידע על דברים לא מוכחים מאשר על דברים מוכחים ולכן חשוב לי להדגיש שהמחקר כאן הוא מחקר מדעי ברמות גבוהות, למרות שבינתיים התוצאות סותרות והאמת טרם הובהרה), כאשר אוניברסיטאות גדולות בארה"ב ובאירופה, כמו גם ה-NIH, ה-CDC וה-FDA עובדים עליו. כרגע למעשה, מלבד ציפייה דרוכה למחקרים נוספים שמתרחשים כרגע (או שנשלחו לכתבי עת וטרם פורסמו), אחד הדברים המעניינים שקורה בתחום הוא ההליך שמתבצע במה שמכונה "קבוצת העבודה על הדם" בנוגע ל-XMRV, שמטרתה למצוא את בדיקת הדם האולטימטיבית שתוכל לזהות XMRV כשהוא שם (כשהשכוונה היא שיהיו כמה שפחות מקרים בהם XMRV שם אך לא מוצאים אותו) ולהניב תוצאה שלילית כאשר XMRV לא שם. הקבוצה הזו מורכבת ממדענים מה-FDA, ה-NIH, ה-CDC, ה-NCI (מכון הסרטן הלאומי של ארה"ב), מכון וויטמור-פיטרסון (שהיה המכון הראשי שערך את המחקר שמצא XMRV ב-67% מחולי תסמונת התשישות הכרונית - מחקר אשר השתתפו בו גם ה-NCI וה"קליבלנד קליניק" ותוצאותיו אומתו על-ידיהם) ועוד.

(המשך בהודעה הבאה)

העניין הוא שברגע שיימצאו את בדיקת הדם האולטימטיבית לגילוי XMRV תהיינה הרבה פחות מחלוקות לגבי המחקרים השונים בנושא. הבעיה היא ש-XMRV קשה למציאה בדם. למעשה, נציג של חברת אבוט, שביצעה לאחרונה מחקר שבו הדביקה 5 קופי רזוס (קופים שבהם נהוג פעמים רבות לעשות מחקרים) ב-XMRV, מחקר שבוצע יחד עם אוניברסיטת אמורי (האוניברסיטה של ד"ר סינג, שפרסמה את הפטנט הנ"ל וביצעה את המחקר על XMRV וסרטן השד) וה"קליבלנד קליניק", סיפר שמיד לאחר שהדביקו את הקופים ב-XMRV ניתן היה לזהות XMRV בדמם בקלות, אבל מספר שבועות לאחר מכן כמעט ולא ניתן היה לזהות בדמם XMRV. נראה שהמחסנים העיקריים של XMRV לא נמצאים בדם, כך שצריך בדיקות מאוד מאוד טובות, שתהיינה טובות בכל השלבים של הבדיקה - כולל שלבי האיסוף והעיבוד של הבדיקה - כדי למצוא XMRV בדם, אם הוא שם.

לסיום אומר שמספר מחקרים שבוצעו לאחרונה בדקו תרופות אנטי-רטרוויראליות - שקיימות בשוק ומשתמשים בהם בנשאי HIV - בנוגע ליעלותן בניסויי מעבדה (לא בגוף האדם עדיין!), ומצאו ארבע תרופות (Raltegravir, AZT, Tenofovir ו-Adefovir) שיעילות נגד XMRV במעבדה. כמו כן, הם מצאו ארבעה מרכיבים רפואיים, שטרם אושרו כתרופה לשימוש בכלל בני האדם (כלומר, משתמשים בהם כרגע רק במחקרים בבני אדם), כיעילים גם הם נגד XMRV במבחנה. הדבר לא אומר שהתרופות הללו תהיינה יעילות בגוף האדם - אך הוא מן הסתם מחזק את האפשרות הזו, כך שהדבר נותן תקווה.

אני יכול לחפור בנושא הזה עוד שעות... הקשר שלי לנושא הוא שאני חולה בפיברומיאלגיה, וייתכן גם שבתסמונת התשישות הכרונית (שתיהן קשות מאוד לאבחנה כי הן אבחנה על דרך השלילה ולפי סימפטומים). בכל אופן, מדובר בשתי מחלות שנחשבות דומות מאוד, ומכון WPI, שביצע את המחקר על XMRV בחולי תסמונת התשישות הכרונית, בדק גם 20 חולי פיברומיאלגיה שהם בני משפחה של חולה תסמונת התשישות הכרונית שנמצא כנשא XMRV, ומצא ש-12 מהם (60%) נושאים XMRV (וזאת באמצעות סוג בדיקה אחד, כאשר לגבי חולי תסמונת התשישות הכרונית, בנתונים שטרם פורסמו במחקר, נמצא שכאשר בדקו אותם בעוד 3 סוגי בדיקות מלבד בדיקת ה-PCR שבה נמצאו 67 האחוזים, עלה המספר של אנשים שנמצאו כנשאי XMRV ל-98% - כך שאם היו בודקים עוד חולי פיברומיאלגיה באמצעות הבדיקות הללו ייתכן שהאחוזים היו עולים).

בכל אופן - אם יש שאלות בנושא, אשמח לענות עליהן אם אדע את התשובה (אינני מדען, אך אני עוקב באדיקות אחר הנושא כבר כשנה).