שנת לילה

אני הייתי מרגילה לישון לבד. לא חושבת שצריך לישון יחד אבל יש אסכולה שלמה שאומרת את ההיפך ממני. אני מחנכת לעצמאות וליכולת הרגעה עצמית. במקרים שתינוק חולה או כאוב אני כמובן מרדימה איתי ומשאירה איתי כל הלילה, אבל רק במקרים האלה. לא חושבת שיש לשינה יחד השלכות פסיכולוגיות שליליות, כמו שציינת, רק נראה לי שזה מפתח תלותיות שמקשה על החיים מאוחר יותר.

גם הבן שלי בן 4 חוד' ועדיין ישן איתי במיטה. אני בהתלבטות גדולה בגלל שלי זה לא מפריע אבל השבוע חמותי הייתה כאן ושטפה אותי שאני מגדלת ילד תלותי... את חושבת שזה באמת עושה בעיות פסיכולוגיות? זה הכי נוח לשנינו מה גם שהוא מתעורר 3 פעמים בלילה לאכול אז ב3 כבר אין לי כוח יותר והוא עובר למיטה שלנו ואני מניקה מתוך שינה... איך יוצאים מזה?

יש לי 2 בנות אחת בת 5 וחצי והשניה בת 3 שיהיו בריאות.
הבת הבכורה היתה ולמדה להרגיע את עצמה ולישון ליליה שלם מגיל חודשיים ואילו הבת הקטנה היתה מתעוררת גם 10 פעמים בלילה ומסרבת לישון במיטתה למרות כל המאמצים.
זיכרו - כל ילד הוא שונה וגם אנחנו ההורים.
לכן, תעשו מה שטוב לכם ונראה לכם טוב גם לתינוק, ז"א אם אתם מנסים שיטות כמו שיטת ה 5 דק או כל דבר אחר למס ימים וזה עובד בסופו של דבר - אשריכם! אבל אם אתם לא מצליחים (אפילו שממש ניסיתם ולא וויתרתם - אבל באמת) אז אולי זה נכון לכם לישון ביחד עם התינוק שלכם איתכם במיטה.
אל תלחמו אם אין לכם את הכח ללכת עם התהליך עד הסוף מצד שני, תבחרו על מה לוותר מראש ולא להכנס לעימותים - וזה נכון גם לגבי הרבה מצבים שונים עם התינוקות/ילדים.
בהצלחה
נ.ב. אם הם כבר ישנים איתכם - תהנו מזה זה כיף לא נורמאלי שלא יחזור!!!