דבר נפלא אבל אולי בעייתי?

הבת המתוקה שלי בת 4 חודשים וחצי. מאז שנולדה היא לא ישנה טוב ביום - אלא אם כן היא בידיים. לאחרונה, אני משכיבה אותה על הבטן בשעות היום והיא ישנה טוב יותר, אך עדיין יש ימים בהם היא מתעוררת שוב ושוב, בעוד שאם היא ישנה אליי היא ישנה עמוק במשך שעתיים.
לי אין כל בעיה עם העניין. קודם כל, אני חושבת שבגיל 4 חודשים עוד מוקדם לשים גבולות ולחנך ואם טוב לה לישון בידיים- למה לא לעזור לה לישון? היא זקוקה לשינה הזו וזקוקה למגע. מלבד זאת, האמת הפשוטה והנפלאה היא שפשוט כיף לי כשהיא ישנה עליי. הרגעים האלו שבהם היא שוכבת עליי ואני מחבקת אותה ופתאום היא מחייכת מתוך שינה- פשוט מתוקים בצורה שקשה לתאר.
ויחד עם כל זה, אני מפחדת שבטווח הרחוק אני גורמת לה נזק. בעוד חודש אני חוזרת לעבודה וללימודים, והיא- מתחילה משפחתון. המטפלת, נפלאה ככל שתהיה, כמובן לא תוכל להחזיק אותה בידיים במשך שעתיים כשיש לה עוד 4 ילדים לטפל בהם. ואני חוששת שהקטנה תתרגל לישון כך ולא תצליח להירדם בשום דרך אחרת.
אני רוצה לציין שבלילה היא כבר נרדמת לבדה לפעמים, פשוט שמנו לב שהיא מתעייפת ב-7 אז ב-6 אנחנו עושים לה מקלחת, אני מאכילה אותה כשהיא רעבה ואז משכיבה אותה במיטה, והיא מדברת ומשחקת עם עצמה בשמחה עד שהיא נרדמת. היא גם התיחלה לישון לבדה בחדר השבוע וישנה היטב מספר שעות ברצף בלילה. אבל ביום, גם אם אני משכיבה אותה ברגע שהיא מתחילה להראות סימני עייפות- זה פשוט לא עובד.
מה דעתכן? האם באמת היא תתרגל לישון בידיים ולא תצליח לישון בשום דרך אחרת? ואיך אפשר לעזור לה להירדם לבד, או לפחות- לישון לבד אחרי שאני מרדימה אותה בידיים? או שפשוט להמשיך כך ובמשפחתון היא תתרגל אחרת?