מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- חוזרת לכאן...דורית05/10/2010
שלום.ילדתי את בני המתוק והאהוב לפני חמישה חודשים.הוא ילדי השני אח לבתי היקרה בת הארבע.בכורתי.
קשה לי מאד מאד המעבר להיות אם לשניים.בתחילה היה קשה כי הייתי מוגבלת פיזית בגלל שילדתי בניתוח קיסרי (כתבתי פה על כך אז) ואחכ זרמתי נאבקתי ניסיתי להסתגל להיות לשניהם...
וזה כישלון.אני אוהבת את שניהם יותר מהכל.אבל אני מתגעגעת לקשר שהיה לי עם בתי קודם.כרגע, אפילו אם אני מפנה זמן להיות רק איתה זה מכאיב כי אני מרגישה שהיא סופגת את כל התסכול שלי ושאני הרבה פחות חמה אליה.אני חושבת שעם אחיה החדש היא קיבלה גם אמא חדשה.ולא ככ טובה.אני לא יודעת למה אני ככה כלפיה.היא ככ חכמה ובוגרת ומתוקה, ובכל זאת כל דבר שהיא עושה מעצבן אותי...אני חסרת סבלנות אליה,וזה מאד שונה ממה שהיה ביננו קודם.
והקטן הוא מתוק,ישן טוב בלילה, ילד טוב ורגוע אין טענות.אבל תמיד אני מרגישה שאולי אני לא מספיק מענינת אותו לא מספיק משחקת ומדברת איתו. דואגת שמשעמם לו..ככה שכל הזמן אני מסתובבת עם אשמה או כלפיו או כלפי בתי.וזה מעייף.אני מרגישה שזה משפיע עליי פיזית כל הגוף שלי כואב ואני לא ישנה טוב.מאוכזבת מעצמי ומודאגת.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר חוזרת לכאן... - תגובה
עינת אהרן10/10/2010דורית יקרה,
שני ילדיך זכו לאמא חדשה, שונה וזו אמא שאוהבת אותם, שאכפת לה מהם. זו אמא שלראשונה בחייה צריכה להתמודד עם שני ילדים שלכל אחד מהם הצרכים שלו, היכולות שלו האמא לה הוא זקוק כרגע.
אני קוראת מבין השורות שאולי את פשוט צריכה אוזן קשבת ועזרה פיזית, האם אני צודקת?
לכל אחת לוקח זמן ההסתגלות שלה לאחר הלידה. אני מניחה שלאחר לידת בתך הבכורה חשת תסכולים אחרים, גם אז לקח זמן הסתגלות. העובדה שזו הפעם השניה עוד לא אומרת שהיא אמורה להיות קלה יותר.
למה שלא תנסי לעשות פעילויות משותפות וכייפיות עם שני ילדיך כמו טיול בחוץ עם מנשא/עגלה. סופסופ אחר הצהרים נעים וכייף לטייל קצת. אפשר לרקוד יחד, לעשות אמבטיה בטוחה יחד ועוד מיליון דברים ככה תזכי לזמן איכות כייפי ומהנה עם שניהם.
אני מזכירה לך שאת אחרי ניתוח קיסרי, רק 5 חודשים אחרי לידה והגוף עוד עייף, עוד לא התאושש תוסיפי לזה את שעות השינה המוגבלות והנה מתכון מצויין לחוסר סבלנות ועצבנות וזה כ"כ טבעי לכן הייתי ממליצה לך לשקול סוג של עזרה מאמא, חמות, בעל, חברה ואולי בתשלום כדי שתתחילי להרגיש בטוב עם עצמך ועם הילדים.
דורית אנחנו פה לעזור ולתמוך, אם תחליטי שמתאים לך להצטרף לקבוצת תמיכה לאמהות באזור מגורייך אשמח לעזור לך למצוא.
בינתיים שיהיו ימים טובים ושתפי אותנו מה קורה איתך.
עינת אהרן* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טיפוסים רגישים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)


.jpg)
