מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- אמהות טרייה - קצת אבודה....תמי17/10/2010
הי לכולן,
שמי תמי וילדתי תינוקת מקסימה לפני שבועיים.
האמת שבמהלך ההריון מאוד חששתי שלא אתחבר לתינוקת אבל מהרגע שילדתי אותה (בלידה לא קלה) הרגשתי שאני מאוהבת בה והתחברתי אליה מיידית.
אבל כפי שאתן יודעות, ההתחלה לא ממש קלה.
מאז שחזרתי הביתה אני בוכה לא מעט. אני מטפלת בתינוקת במסירות גדולה ודואגת לכל צרכיה, אבל הקושי לא פשוט.
אני מוצאת את עצמי בוכה הרבה, מכיוון שיש לי קשיים עצומים בהנקה (לתינוקת לשון קשורה ושפה קשורה המקשים על ההנקה) אני מיוסרת עם רגשות אשמה על כך שאני בעיקר שואבת או חלילה לעיתים נותנת לה תמ"ל וזה הורג אותי כי מאוד קיוויתי להניק וזה התנפץ לי בפרצוף.
בנוסף, אני מאוד חרדה לתינוקת. אני חוששת שבגלל חוסר הניסיון שלי אני עלולה לגרום לה נזק (אולי אני מאכילה לא טוב, אולי היא תהיה חולה וכולי).
בכלל, אני מרגישה שלא הספקתי להתאושש מהלידה, התפרים, הטחורים, כמויות המבקרים שכוונתם טובה, אבל הם נוטים להתנחל לשעות ארוכות בבית בזמן שאני כבר מתה שכולם יעופו.
נשמע לכן מוכר?
אני מרגישה מאז הלידה בדידות גדולה וריחוק משמעותי מבעלי שעד לפני שבועיים היה אהבתי הגדולה אבל עכשיו אני מרגישה שהוא פשוט "לא מבין אותי" ומה שעובר עלי וזה מאוד מרחיק בינינו.
איך מתגברים על התחושות המעיקות הללו?
אני מניחה שזה נורמאלי אבל אני מרגישה אבודה, בודדה (למרות שאמא שלי איתי כמה שעות טובות בכל יום), אבל התחושה של הריקנות והחירות שנלקחה ממני מול החרדה לשלום ובריאות התינוקות מעיקה עלי
גם השגרה.... אני כבר רוצה שגרה יומית שפשוט לא מגיעה.
מה עושים??....
בעלי אמר לי לפני יומיים כי הוא מאוכזב כי חשב שאהיה באופוריה אחרי שחיכנו לתינוקת שנתיים כמעט. ושבכלל אני לא נראית שמחה ומאושרת.
יכול להיות שאני פשוט לא מאושרת? האם זה יהיה ככה תמיד?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אמהות טרייה - קצת אבודה.... - תגובה
עינת אהרן18/10/2010תמי יקרה,
אם רק היית יודעת כמה את לא לבד....כמה המילים שיוצאות מבין ידיך הן מילים שאני שומעת בסתר בין 4 קירות מיולדות כמעט מידי יום.
הניפוץ של הפנטזיה הגדולה שלאחר הלידה עם כל הציפיות שהולכות ומתפוגגות יחד עם גלי העייפות והתסכול.
בן הזוג שעכשיו הוא גם אבא, איש משתנה.
תחושות חדשות, לא מוכרות אולי מאיימות.
תינוקת מתוקה ומקסימה שלא מצליחה לינוק.
תפרים, טחורים, דמעות ועוד דמעות.
כן נשמע מוכר מאוד מאוד. כן את לא לבד!
אמאלה, יאמר לזכותך שאת במודעות מוכנה לעמוד מול המציאות, לתת לה שם ומילים, לשאול מה עושים. כל הכבוד לך.
כמה טיפים קטנים לאמא גדולה מהחיים -
ראשית אם אובחנה לשון קשורה ושפתיים קשורות אצל בתך יש לכך פתרונות!! אין סיבה לא לטפל. את מוזמנת ליצור קשר ואפנה אותך למקמות המתאימים ואם יתאים לכם לטפל ייתכן מאוד שתצליחו לזכות בהנקה כמו שאת רוצה.
לא להתמודד לבד - לראות ממי ומאיפה את יכולה לגייס כל עזרה כדי לשתף, לחלוק, לנוח, להתאושש, לאכול, לבכות יחד, לדבר . חברות, סבתא במשרה יותר מלאה ואני לא יכולה מלהמנע מלהמליץ בחום מלווה לאחר לידה. זו בדיוק העבודה שאנו עושות. את מוזמנת ליצור קשר ואספר לך יותר, לפעמים כמה פגישות משנות תמונה שלמה.
ממליצה בחום להתחיל לחפש באזור מגורייך קבוצה לאמהות ותינוקות. קבוצה כזו היא מקור לשיתוף, למידה, חברה ממש הכל . אשמח לעזור לך לחפש כזו.
ובסוף לידה אמהות הן התחלה של דרך אחרת, חדשה, מאתגרת תני לעצמך את הקרדיט לסלוח לעצמך, לנוח, לקבל את השינוי, לאהוב את הקטנה שלך, את האמא שמתגלה בך. את רק שבועיים אחרי לידה הכל כ"כ טרי. לנשום, הרבה לנשום ולשתף.
ימים טובים
עינת* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמזדהה איתך כל כך
קרן18/10/2010את מתארת מילה במילה את מה שאני חשה בימים אלה, חודש אחרי הלידה.
אני מתנחמת בידיעה שרבות וטובות עברו זאת לפנינו ואמרו שאחרי חודשיים שלושה הכל הופך להיות קל יותר ונהיית סוג של שגרה...אני מחכה לרגע הזה בכליון עיניים.
מה שכן, כדאי לדעתי לשוחח עם בעלך כשהילדה ישנה ואת אחרי מקלחת, רגועה, בגילוי לב, להסביר שאת מאושרת, אך יחד עם זאת מוצפת הורמונים, מחשבות, רגשות ועוד לא הספקת לעכל את חוויית הלידה, שלא לדבר על תקופת ההריון שפתאום הסתיים...
ברגע שתעשי זאת, אני בטוחה שהוא יבין יותר וינסה להקל עליך במה שיוכל (כדאי גם לפרט במה יכול לעזור לך, גם אם מדובר בפינוי הכלים למדיח..).
בתקווה שכל יום יהיה יותר קל ומהנה מקודמו והתאוששות מהירה,
קרן* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהעינת וקרן - תודה רבה
תמי18/10/2010נחמד לדעת שיש מישהו שמבין מה עובר עליך.
אני מניחה שהזמן עושה את שלו.
לא שאני חושבת שהאמהות נהיית יותר קלה עם הזמן, אבל הזמן כנראה ייתן עוד קצת הסתגלות וחוזקה וגיוס מאגרי כוח.
אתן רק מחזקות את הצורך לשתף, לחלוק עם האהובים שלנו את הקשיים
למרות שלפעמים זה לא אידיאלי לשמוע.
תודה רבה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם פרפקציוניסטים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)


.jpg)
