איך עוזבים ילדה חולה בבית?

אמא חדשה,
תינוקת, בית, לימודים, קוראים לזה העומס של החיים והוא לא פשוט!
אני מבינה לליבך כשאת מתארת את הקושי שבהשארת הקטנה כשהיא חולה, אין ויכוח כשילד מרגיש לא טוב (והשנים מלמדות אותי שלא חשוב הגיל של הילד) הם הכי צריכים את ההורים קרוב לתמוך, לפנק, להתחזק.
מרבית היולדות שליוותי עם השנים וכן חברותי ואני יכולה להעיד גם על עצמי שהורות שינתה סדרי עדיפויות, גרמה לחשיבה מחודשת על הרצונות, הצרכים והתובנות שלי כאשה ולא רק כאמא. ואז עולה שוב סוגיית העבודה, הקרירה מה קודם למה.
לא תמיד תהיי שלמה עם הבחירה שעשית, ואני מניחה שתינוקת חולה רק עושה את הבחירה הרבה פחות שלמה אבל אולי הידיעה שאת לרגע לא משאירה תינוקת בידים זרות אלא רק בידים עוטפות ואוהבות תקל עליך. לא כולן יכולות או רוצות להשאיר את התינוק שלהן עם משהו שהן מכירות וסומכות עליו ואת בורכת בסבתא ודודות שיכולות לעזור.
החורף לפנינו וזה זמן נפלא לעשות הרבה עיסויים (רצוי עם הכוונה מקצועית). העיסוי מחזק את מערכת החיסון, מחזור הדם ועוד. ממליצה בחום. את מניקה את הקטנה שזו תרופת המנע הנפלאה ביותר שיכולה להיות - כל הכבוד לך!
אני מקוה בשבילכן שלא תהינה חולות כלל ושהחורף יעבור בשלום.
עינת

אני מזדהה בחום...
קשה להתמודד עם מחלת ילד, במיוחד תינוק כלכך קטן וחסר ישע...
וזה נוראי יותר כשיש לך מחויבויות קודמות...
טיפים להתמודדות, אין לי אבל יש לי סיפור במקום...
אני אחות בכורה ל-7 אחים ותמיד תהיתי איך אמא שלי הצליחה לגדל את כולנו וגם לעשות תואר ראשון ושני עם תזה?! כששאלתי אותה היא אמרה שהיה לך קשה אבל היא אף פעם לא הסתכלה אחורה. אם אחד הילדים היה חולה היא השאירה אותו עם אמא שלה(סבתא שלי) והתרכזה כולה בלימודים כי זה מה שהיה לה חשוב.
היום אני גאה בה כלכך על ההישגים שלה והם אלו שדחפו אותי להישגים האישיים שלי.
אז לדעתי (ולדעת אמא שלי) המחשבה שלך צריכה להיות- איפה יותר חשוב שאני אהיה עכשיו?!
הרי יש לך ידיים עוזרות ומצויינות, הגבלה במספר ימי היעדרות וחוב קודם ללימודים גם ככה... תסיימי את התואר שלך ותתפני לגדל את הבובה שלך, בנחת, באושר ובבריאות!
המון הצלחה!