2 ניתוחים קיסריים

שלום לכן
את בני הבכור ילדתי בניתוח קיסרי בשבוע 36 מאחר וירדו לי המים והוא היה במצג עכוז (תכננתי לעשות היפוך בשבוע 38 מאחר ולא אפשרו לפני כן וזה התפספס לי...) מאז הלידה שלו שהיה מבחינה אובייקטיבית אולי מאוד פשוטה וקלה- (הגענו לבית חולים ולאחר שעתיים כבר הייתי בחדר ההתאוששות מסתכלת בתמונה שלו אך לא יכולה לגעת בו!!!) אני מרגישה שאני לא מעיזה אפילו להגיד שילדתי כי אני לא מרגישה שעשיתי שום דבר בשבילו. ההחלמה הפיזית יחסיתהיתה מאוד קלה אבל לא הצלחתי להתחבר אליו ושום דבר לא הלך כמו שחשבתי- לא הצלחתי להניק, הוא סבל מעצירויות וממזג מאוד עצבני ואני עוד נשארתי תקועה בלידה שהיתה מבחינתי הסיבה לכל מה שקרה אח"כ. מאותו רגע חיכיתי כל הזמן לילד הבא רק בשביל להצליח כאילו לתקן את כל מה שלא קרה בלידה איתו- וזה הגיע לפעמים אפילו למצבים בהם כאילו ממש לא רציתי את בני ואת התוצאות של המחשבות האלו הרגשתי על בשרי יום יום כשבאופן מאוד ברור ומוחצן הוא היה מעדיף את בעלי ולא אותי למרות שהייתי איתו בבית 7 חודשים (כנראה שהם מרגישים הכל למרות שהם קטנים). לאחר שנה וחצי נכנסתי להריון שוב ומהרגע הראשון היתי בפורומים, קריאת מחקרים בדיקות של בתי חולים שמאפשרים לידה רגילה אחרי קיסרי, ואכן הגעתי ללידה שהתחילה באפן טבעי צירים וירידת מים- הייתי בחדר הלידה 40 שעות שבהם לא התקדמה הפתיחה- הגעתי רק לפתיחה של 4 סמ ובסוף מצאתי את עצמי שוב בחדר הניתוח- אלא שהפעם הניתוח היה נוראי ביותר- כנראה האפידורל כבר לא השפיע כ"כ והרגשתי את הכל- ממש את הסכין עוברת על הגוף וכמובן את המשיכות והתפרים שנמשכו למעלה משעה (היו הידבקויות). ההחלמה הפיזית שוב היתה קלה אפילו יותר מקודם- אבל אני לא מצליחה להתמודד עם זה ששוב ילדתי בקיסרי ושכרגע אין באמת שום דרך חזרה. הבת השניה היא ילדה מדהימה ושקטה ולמרות שגם אותה לא הצלחתי להניק הצלחתי לשאוב לה חלב במשך 5 חודשים באופן מלא והיא באמת מהווה תיקון מבחינת הטיפול בה אבל אני לא מצליחה להשתחרר מהתחושה שלא הצלחתי ללדת. בעלי מנסה לתמוך בי בזה שהוא אומר שהעיקר הוא שיש לנו 2 ילדים בריאים ואמא בריאה אבל אני לא מרגישה כך- אני לא מרגישה בריאה ובטח שלא אשה אם אני לא מצליחה ללדת..
מצאתי באינטרנט רופאים שמאפשרים לידה רגילה אחרי 2 ניתוחים,ואני מרגישה שאני אצליח להשתחרר מזה רק אם אני אלד באופן רגיל-אבל אני מפחדת להגיע למצב שבו אני אסכן באופן אמיתי אותי ואת כלל המשפחה שלי (העובר שיהיה והילדים שבבית) בעלי אומר שהכי חשוב זה שכולנו בריאים ולא משנה באיזו דרך הם נולדו והוא לא מוכן לשמוע אותי מדברת על מרכזי לידה כאלו- אבל זה לא עוזר לי ורק נותן לי להרגיש יותר לבד. אני רציתי עוד ילדים וכרגע אני מרגישה שמצד אחד אני חייבת ללדת באופן רגיל מצד שני אני מפחדת להעמיד למבחן את כל אותן הסיבות בגללן לא מאפשרים לידות רגילות לאחר 2 ניתוחים, מצד שלישי אני לא מסוגלת לחשוב על ניתוח נוראי נוסף כמו שחוויתי.
מה עושים??