הקשר בין נפש לגוף וגיל המעבר

אכן כן. כצפוי וכפי שבא לידי ביטוי בשאלתך, יש קשר בין גוף לנפש, גם, ואולי בעיקר, בכל הקשור לתופעות גיל המעבר. ידוע הקשר בין גוף לנפש בכל הקשור למחזור הווסת ("תתרחקו ממני, אני בווסת, או אמורה לקבל ווסת מחר...!!! - נשים רבות מכירות תגובה זו). והדמיון בין החיבור ההורמונלי בשלבי המחזור לתופעות גי המעבר ברור. שהרי הכל - הורמונים. והורמונים משפיעים על המוח ולא רק על הרחם או השדיים. טיפול נכון בתסמיני גיל המעבר עשוי לשפר את התיפקוד המוחי (זכרון, מצבי רוח, דכאון, וכיוב'). ו... לא פחות חשוב. לא הבנתי את ההערה השוללת את השימוש בהורמונים. אין חשוב מהם לטיפול בתופעות גיל המעבר (בהעדר גורמי סיכון אישיים) וכל המהומה סביב נושא זה היתה במידה רבה על מאומה.
פרופ' יונה תדיר

תודה על תשובתך המלומדת.
האם ניתן להגיע אליך לייעוץ ?
ההנחה הרווחת ב"שוק" היא כי ההורמונים מזיקים במידה כזאת או אחרת
לעניות דעתי בשל חוסר מידע או בשל מיתוסים שהשתרשו עם השנים.
אשמח באם אוכל להגיע אליך לייעוץ.
מיכל

בתור מישהי שסבלה גם תקופה ארוכה מהתופעות הבלתי נסבלות אני מוכרחה להגיד שהורמונים אינם כלל הפתרון היחיד. אני התחלתי לשנות את התזונה שלי, לעשות יותר כושר ולקחת תוספי תזונה שמאוד עזרו לי ואני מרגישה היום יותר בריאה מאי פעם.

ללא ספק הערה ראויה. אך לעיתים אין די בכך. התאמה תזונתית ופעילות גופנית צריכים להיות בכל מקרה שלב ראשון, ולא רק לגיל המעבר.
פרופ' תדיר

אני משתמשת בתוסף תזונה פמארל והוא עשה עבורי פלאות, לא הייתי צריכה לפנות להורמונים. ממליצה למי שמתחילה עכשיו את גיל המעבר לבדוק מה עובד בשבילה לפני שהיא מתחילה לקחת הורמונים.. חבל