סרטן השד

זה עתה חזרתי משני כנסים גדולים באירופה להם הוזמנתי כמרצה אורח לתת הרצאות בפני כלל באי הכנסים בדיוק אודות הנושא הרלוונתי- כלומר הקשר ההורמונלי לסרטן שד.
יש קשר. אבל כלל לא הקשר עליו כתב אותו כותב מלומד שאת מצטטת אותו.
בכדי להבין מעט, ולא לתת הרצאה של שעה בנושא הביולוגיה המולקולארית של הורמונ ים וסרטן, הרי שיש להבין שהמילה " הורמונים" פירושה מיכלול גדול של סוגים שונים של תכשירים, שלכל אחד מהם יש פרופיל ביולוגי שונה לחלוטין. למה הדבר משול- מישהו שאלרגי לפנצילין לא ניתן לומר עלין שהוא אלרגי לכלל התרופות האנטיביוטיות. פניצילין אסור לו, אך תכשירים אנטיביוטיים אחרים כן וכן.
הקשר בין הורמונים וסרטן שד נחשף במחקר בריאות הנשים המפורסם שפורסם ברעש תיקשורתי גדול ב 2002.
מאז 10 שנות מחקר בסיסי העלו בודאות שאכן יש סוגים שונים של אסטרוגנים ושל תכשירי פרוגסטרון סינטטי מסוים, שמפעילים את הגנים הגורמים לסרטן שד ( הקשר הוא הפעלת אותם הגנים ולא ישירות).
לעומת זאת ישנם תכשירי אסטרוגן המפחיתים מאד סיכוי לסרטן שד.
בשנות השישים והשבעים, כאשר אני הייתי סטודנט לרפואה, לימדו אותנו שהטיפול בסרטן שד גרורתי הוא עירוי של אסטרוגן. והתוצאות היו טובות..
כיום, אנו בארץ, לא משתמשים באותו אסטרוגן שנמצא הקשר שלו להפעלת הגנים גורמי סרטן שד, וגם את סוג הפרוגסטרון הנ'ל לא נותנים כטיפול בגיל המעבר.
לגבי גלולות, רק בנשים המשתמשות בסוגי גלולות במינון גבוה, ומעל לגיל 45 , נמצאה עליה קטנה בשכיחות סרטן השד, עליה הנעלמת תוך 5 שנים מהפסקת השימוש בגלולות.
ולבסוף, סרטן שד הוא גידול מאד איטי. לוקח לו 8-12 שנים להתפתח לגודל שניתן לזהותו בבדיקה או ממוגרפיה. נשים המקבלות טיפול הורמונלי נדרשות לביקורת רופא כל חצי שנה וביקורת זו תמיד צריכה לכלול גם בדיקת שד.
גילוי של סרטן שד בנשים שלוקחות הורמונים פחות מעשר שנים, אינו יכול להיות מיוחס להורמונים אלא לעובדה שהוא כבר היה שם, ורק עתה התגלה- וזה עדין נחשב שלב מאד מוקדם.
וחומר למחשבה- סרטן שד נפוץ יותר ויותר ככל שגיל האישה עולה, כלומר ככל שהיר מתרחקת מהתקופה ההורמונלית שלה ואין לה כבר יצירת הורמונים. כלומר סרטן השד לא זקוק להורמונים חיצוניים בכדי להתפתח. הוא מייצר לעצמו את מה שהוא זקוק.
סליחה על אריכות התשובה
מקווה שהחששות שלך פחתו בעקבות מחה שכתבתי
ברכת שנה טובה ובריאות
דר' פאר