המשך

כבר מצאת חן בעיני. קריאה של הכתוב בתרופות הינה נחלתם של בודדים בלבד.
הבעיה היא שהיות והתכשיר מכיל אסטרוגן, הרי כל מה שמישהו כתב אי פעם על אסטרוגן חייב , לפי הנחיות משרד הבריאות להיות כתוב בעלון למטופל. ולרוב הדברים אין בכלל משמעות היות וזה לא אותו אסטרוגן, לא אותו מינון, לא אותה דרך נטילה, ולא אותה ספיגה ופירוק. ולכן העלון למטופל מהווה יותר כיסוי משפטי ולאו דוקא הסבר קצר פשוט וקולע של מתי, למה , למי ובאיזה צורה.
ועכשיו לענין עצמו- אין מגבלות זמן ללקיחה של ואגיפם, כך שניתן להשתמש בו, ואף רצוי להשתמש בו, לשנים רבות, ומה שיותר זמן יותר טוב מבחינת בריאות הנרתיק.