אם

יש הרבה מהצדק בדבריך. אבל כל עוד בקופות החולים אין תיגמול מיוחד לרופאים לטפל באוכלוסית הנשים במנופאוזה (כמו שיש לסקירת מערכות של עוברים או הפריות חוץ גופיות וכד') הרי שאין רופאים העוסקים בתחום ואין לחץ נכון על שדולות נשים ובכנסת ובמשרד הבריאות וכו'.
איניי מקבל את המסקנות שלך שאולי עדיף לא לקחת הורומונים. ואולי כדי בכלל לחזור 120 שנים אחרונה ולמות בגיל 46? זה מה שקצב הטבע, ואז לא היתה גם מנופאוזה.

ישנן מלא נשים שעברו את גיל 46 ואינן לוקחות הורמונים ועדיין בחיים (:
האם לא ייתכן גם שיקול כלכלי של חברות התרופות המשווקות את מוצריהן ?

כרופא העוסק במחקר וטיפול בגיל המעבר קרוב ל 40 שנה, ומנהל את מרפאת גיל המעבר הראשונה שנפתחה על ידי בארץ, אינני מודע כלל לכל אינטרס שיווקי או אחר של חברות התרופות בנידון שיווק הורמונים.
אותו דבר ניתן לומר גם לגבי חברות תרופות המשווקות אנטיביוטיקה, תרופות פסיכיאטריות, תרופות ללחץ דם ועוד ועוד.

הרי ישנן מלא נשים שאינן לוקחות הורמונים ועברו את גיל 46 בחיים....

לגיל אין כל משמעות. יש נשים להן פוסק המחזור לפני גיל 40 ( מנופאוזה מוקדמת) ויש כאלו שבגיל 58 עדין יש להן מחזור. אורך חיי השחלות נקבע במהלך החיים התוך רחמיים. ולכן כל ההקשרים שאת עושה לגיל אינם רלוונטים כלל. טיפול הורמונלי ניתן בהתאם לצרכים הביולוגיים של כל אחת ואחת.

לנשים שפסק להן המחזור... עברו את גיל 46.... אינן לוקחות הורמונים.... ועדיין בחיים ! (:
כי טענת שבעבר לא עברו את גיל המנפאוזה בהרבה....