תשישות..רכבת הרים בירידה, סליחה על הפירוט הארוך

אני פונה אליך מתוך מצוקה , תשישות וחוסר הבנה של המצב. אני בת 54 ולפני כ 3 שנים הווסת חדלה. מזה חודש וחצי איני חשה בטוב. יחד עם זאת מתפקדת ועובדת כרגיל..
לאור תחושות של קוצר נשימה, דופק מהיר והזעות בעיקר לפנות בוקר פניתי לרופא משפחה. לדעתו, לא מדובר בהכרח בגיל המעבר והוא שלח אותי לסידרת בדיקות: בדיקות דם תקינות (כולל TSH) חיבור להולטר הציג מספר שינויים בדופק (100-120) במנוחה, אקו לב תקין, שלילת קרצינואד.
נשאר לי להבין שמדובר בהתקפי חרדה. התחלתי לקחת ציפלקס למשך 14 יום וזה עשה לי שמות (עלייה בחוסר שקט, דופק מהיר וקוצר נשימה באינטנסיביות רבה. קפיצות בשירירים וכאבי שרירים, חוסר שינה - ישנתי במשך כשבועיים 2 שעות ללילה) התחלתי במקביל שיחות עם פסיכולוג בנסיון להבין מה קורה לי. בתום שבועיים של סבל , הפסקתי לקחת ציפרלקס ופניתי לרופא נשים.
מזה 14 יום מטופלת באויאנה. המצב היום: שיפור בגלי החום, עדיין תוקפים קל במהלך היום ופעמיים בלילה עם עלייה בדופק. הבעייה שכעת מזה 4 ימים אני סובלת מכאבי שרירים מטורפים בידיים וברגליים לכל האורך, שמלווים אותי כל היום ומקשים מאוד על שינה. אקמול מקל מאוד מינורי ולקיחת ואבן אתמול בלילה הרגיעהואיפשרה שינה.. האם אני בכלל בכיוון הנכון? האם 14 יום זה זמן שבו ההויאנה משפיע באופן מקסימלי או שתהליך האיזון לוקח זמן רב יותר? התחרפנתי? כדאי לבצע בדקות נוספות? חשה עייפות ותסכול רב.
אשמח מאוד מאוד לחשיבה שלך מתוך הניסיון הרב שיש לך.