מדוע לא עונים לי?

לפני כ 6 שנים פורסם מאמר אשר הבהיל את העולם בכך שנטען כאילו הורמונים מגדילים סיכונים למיניהם. לאחר עיון חוזר בתוצאות אותו מחקר הסתבר שהיו טעויות רבות בהבנת משמעות התוצאות והיום יש נסיגה ברורה ממצב זה. בהעדר גורמי שיכון אישיים של סרטן שד או שחלות (אותם ניתן כיום לאפיין) ברור כיום שאי נטילת הורמונים גורמת לפגיעה באיכות החיים ובבריאות האשה. דוגמאות כגון בריחת סידן מהעצמות (מה שמוביל לדילדול עצם ושברים), הזדקנות מערכות שונות כמו עור הגוף, ואפילו נזקים למערכת כלי הדם והלב. ידוע כיום שהורמונים כגון אסטרוגן משפרים את זרימת הדם למוח ועשויים לדחות או למנוע תופעות כגון אלצהיימר. כל זה עוד מבלי להתייחס למניעת תופעות מטרידות כגון גלי חום, הפרעות שינה, סיכוך הנרתיק ושיפור הליבידו. האם אין די בכל אלה?

במילים אחרו, החרדה מנטילת הורמונים גורמת בעיקר לסבל מיותר ולנזקים. יש לזכור אבל שנטילת ההורמונים חשובה במיוחד את מתחילים בשלב המוקדם של הכניסה לגיל המעבר (מה שמוגדר כ " חלון הזדמנויות") זאת, מאחר ומאוחר יותר, כאשר יש כבר נזק לכלי הדם, עלולים ההורמונים לגרום לנזק במערכת הלב וכלי הדם, ו/או אם ברח הסידן מהעצמות לא ניתן להשיבו פנימה.
פרופ' תדיר

זאת ההודעה שלא ענו לי

הצלחתי להבין משאר התגובות קצת אבל מהו חלון ההזדמנויות לגביי? לא ברור

אני בת חמישים מקבלת מחזור כל 26-23 יום. לפני ועם המחזור יש לי תופעות של גלי חום ללא זיעה (שלא היו לי אף פעם), חרדה, דכאון, דופק מהיר, חוסר כוח בידיים וברגליים. אח"כ זה נרגע ומתחיל שוב מין מעגל של סבל שנמשך כ-4 חודשים. רופא המשפחה ביצע בדיקות הורמונים ואמר שההורמונים בסדר. הוא חושב שאני סובלת מחרדה ורשם לי ציפרולקס שאינני מוכנה לקחת.
השאלה: האם רק כשהמחזור מפסיק מתחיל גיל המעבר?
לא נותנים הורמונים כשיש עדיין מחזור?
התופעות לחרדה דכאון מאוד דומות לתופעות של גיל המעבר.

מה עושים?

תודה מראש

לא ניתן להפריד בין הדברים, קרי, עד כמה יש מרכיבים אחרים למצצבי חרדה ועד כמה זה פיזיולוגיה של כניסה לגיל המעבר.
יש להוועץ עם הרופא/ה ולא לצפות לפתרון קסמים דרך ה... אינטרנט.
פרופ' תדיר

אכן הפעם אפנה לרופא נשים שמתמחה בגיל המעבר ולא לרופא משפחה.
לדעתי החרדות נובעות מהשינויים שעברו עליי ואותם פירטתי בפנייתי אליך
ואתה צודק לגמרי לגבי פתרונות באינטרנט אבל זה נותן מושג.
אני מודה לך ואעדכן בהמשך.
אורלי