כשל שחלתי מוקדם איחור רב בוסת

לתיפקוד השחלות יש דינמיקה משל עצמה ולא ניתן לעצור אותה ע"י תכשירים תרופתיים למיניהם. מאידך יש בדיקות מדוייקות יותר המאפשרות בדיקת אותה רזרבה שחלתית. תכשירים פרוגסטטיביים מסוג פרימולט נור ואחרים אינם משמרים רזרבה שחלתית אלא גורמים לדימום דמוי ווסת אשר ניתן לשמרו זמן רב אך אין בו כדי להגן על השחלה או לאמר דבר על כושר הפריון שלה.
פרופ' יונה תדיר

שלום רב,

ברור לי שתכשיר פרימוליט מור אינו יכול לשנות מצב פיריון... ואין זו כוונתי בשאלה.

כוונתי הייתה מבחינה של הוסת בלבד והמנאופזה בלבד ולא מצב הביציות ואיכותן/כמותן = הפיריון.

האם ישנה חשיבות להשיב את הוסת? האם יש לה יתרון בתפקודי הגוף? האם כדאי להתייעץ עם רופא הנשים שלי לגבי אפשרות נטילת התכישר והאם הוא יכול להשיב את הוסת ולעכב מנאופזה (לא אובדן פיריון כמובן...) אלא כניסה לגיל מעבר מבחינת אסטרוגן וכו'...

תודה

שנאמר לי שלאור ערכי ה- FSH הגבוהות כ"כ שלי הבדיקה היותר מדוייקת אינן רוולנטיות עבורי.

בירור ע"י רופא/ת נשים נכון בכל מקרה. במקביל חשוב להבהיר כי ירידת בפעילות השחלה היא היא הכניסה לגיל המעבר. הווסת אינה אלא דימום חסר חשיבות מבחינה בריאותית. ניתן להמשיך לקבל דימום זמן רב באופן מלאכותי ואין בכך כדי לאמר שאת דוחה את הכניסה לגיל המעבר. גיל ההמעבר הוא פועל יוצא של מצב ותיפקוד השחלות והדימום אשר נפסק באופן טבעי או נמשך באופן מלאכותי אינו חלק מזה. מה שכן חשוב זה בהעדר גורמי סיכון אישיים, ולאחר בירור מצב התיפקוד השחלתי, אם אכן את בשלבי כניסה לגיל המעבר לשקול טיפול הורמונלי חליפי אשר משפיע לטובה על מערכות גוף אחרות תוך התחשבות ומעקב על סימפטומים של גיל המעבר. .
פרופ' תדיר