בעיות גמילה מקקי- בן שנתיים ושמונה

בני גמול כבר שלושה חודשים כמעט. פיפי זה סבבה, בשמחה לשירותים.
עם הקקי יש אישיו שלא עובר... הקטני פשוט מפחד/חושש מעשיית הקקי.
במהלך היום עד 13:00 הוא לא עושה בגן. "שומר" לבית. לשמחתי ב-99% מהימים הוא מתרוקן ולא מתאפק כך שאין בעיית עצירות.
ברגע שיש לו קקי זה מתחיל ב- "אמא יש לי פיפי" הולכים לשירותים- אין פיפי אבל יש כיווצי טוסיק שאני רואה ומרגישה (בעמידה כמובן) ואז מתחילה סאגה- הולכים מלא פעמים ו/או "כואבת לי הבטן" ו/או "כואב לי הבולבול (?) ו/או "יש לי קקי" . זה אורך שעות.... בסופו של דבר אני נאלצת קצת להכריח אותו לא לקום ולהתרוקן. מייד כשמסיים אומר החמוד הזה "אמא, עכשיו נעים לי"...
אני כל כך מרחמת עליו....
מה לא עשינו וניסינו? מדבקות על האסלה (שקידמו מאוד את העניין אבל לא פתרו), ספרים וצעצועים, הבטחות והפתעות, חיבוקים ונישוקים, דיבורים והסברים....
בעלי אומר שכל קקי זה כמו לידה , ולצערי הוא צודק... אני כבר כל כך מרחמת על בני וכואבת את כאבו. זקוקה לטיפים/המלצות הכול ייתקבל בברכה