תהליך גמילה

שלום בני בן ה-3 חווה כמעט כל בעיה אפשרית בתהליך הגמילה שלו: בגיל שנתיים וקצת בעודו עם טיטולים פיתח חרדת אסלה / אנקופורסיס עקב כמה יציאות קשות וכואבות שחווה. למשך 10 חודשים כמעט הוא התאפק עם קקי עד שיום אחד התופעה נעלמה (לאחר טיפול ממושך בפגלקס) אמנם לא באופן כליל , אך ניכר שיפור משמעותי, הוא מבקש קקי ועושה בשירותים ללא בכי והיסטריה שהתלוו בתקופה הקודמת. בגיל שנתיים וחצי הוא נגמל מהטיטול בקלות, בלילה אנחנו עדיין ממשיכים עם הטיטול. אבל, הבעיה היא שבחודש וחצי האחרון הוא חזר להרטיב בתחתונים ביום ולא סתם עיגול קטן אלא ממש הרטבה, גם את המכנסיים. הוא לא מתלונן על התחתונים הרטובים וכששואלים אותו "למה לא הלכת לשירותים" הוא עונה "לא נורא". אנחנו מניחים שהסיבה היא כתוצאה מהניסיון שלו להתאפק עם קקי ואז הפיפי בורח בתחתונים. נכון לעכשיו אנחנו פונים אליו באופן יזום שיגש לשירותים ורוב הזמן הוא מסרב אפילו שהכל כבר רטוב וצריך לשכנע אותו ומתחילים וויכוחים. גם כשהוא עושה קקי הוא ממהר לסיים ולקום למרות שנראה שיש לו עוד. זהו מצב חדש ואנחנו מתוסכלים ומוטרדים מאוד. מה הטיפול המומלץ ? האם יש צורך לפנות לאורולוג ולערוך בדיקה פיזיולוגית ? האם יש תכשיר אחר שיכול להקל על פעילות הקיבה בדומה לפגלקס שניתן להשתמש במשך תקופה ללא חשש לנזק במערכת העיקול ? נראה לנו שיש לו נטייה לעצירויות או לקיבה קצת קשה למרות שאנחנו מקפידים על תזונה מתאימה, אבל בכל זאת התכשיר גורם לו ליציאות קלות. מה הטיפול ההתנהגותי המומלץ ? האם להתחיל להפעיל סנקציות / תגמולים בכל פעם שהתחתונים והמכנסיים רטובים ? האם לגשת ולבדוק אותו כל הזמן או פשוט להתעלם ולהשאיר אותו רטוב - מה שהפך להיות לו די נוח כאמור הוא כבר לא מבקש להחליף תחתונים. אנא התייחסותכם , תודה רבה