שאלה

מקווה שהגעתי למקום הנכון.
לאחרונה גיליתי שחברה היקרה מאוד לליבי חולה בסרטן, במצב מאוד לא טוב, כנראה סופני.
למרות שהיא מוקפת באנשים שאוהבים אותה אהבת נפש היא לא משתפת את חבריה ואפילו לא את משפחתה הקרובה ביותר.

היא בת 25 וגרה לבד. מסתירה את המחלה וממשיכה לעבוד כרגיל (עם העדרויות מינימליות אחרי כימו).
היא סיפרה רק לחברה אחת את מה שקורה באמת ואותה חברה שיתפה אותי (למרות שהתבקשה שלא לספר).
אני ממשיכה להעמיד פנים כאילו אינני יודעת דבר כי אני מבינה את הצורך שלה לשלוט לפחות באינפורמציה.
ליבי נשבר, אני כל כך רוצה לעזור לה, אני יודעת שהיא חוזרת לדירה ריקה, במצב פיזי קשה אחרי טיפולים ואין מי שיתמוך בה בגלל התעקשותה לשמור על זה בסוד. כואב לי גם על הוריה ואחיותיה שהיו עושים כל דבר למענה אילו רק נתנה להם את ההזדמנות.

האם להפסיק את העמדת הפנים או להשאיר את ההחלטה את מי לשתף ומתי בידיה?