נויטרופניה של גיל הינקות

מירי שלום
החשיבה הרפואית (לפחות זו המערבית) היא חשיבה "קופסתית". אם לאדם יש סימפטומים מסויימים, הרי אפשר להכניס אותו לקופסה המחלות X , ואלי גם לטפל בו בתרופות מקופסה Y.
אני לא בטוח שהטבע "עובד" ככה.
יש המון עדויות (חלקן ממחקרים של עמיתי פרופ' קפלינסקי מתל השומר) שנאוטרופניה של גיל הינקות, ללא סימנים מדאיגים בסיפור המשפחתי, בהיסטוריה של התינוק, בבדיקה הגופנית שלו, או בשאר מרכיבי הדם (ההמוגלובין, הטסיות, התאים הלבנים האחרים ועוד...) - היא מחלה אוטואימונית. הרבה פחות חשוב מהעובדה שיש או אין נוגדנים, היא שהמחלה היא שפירה ברוב רובם של המקרים, וחולפת תוך מספר ימים עד... מה לעשות - שנתיים. כמעט ואין חשש מזיהומים מסכני חיים.
חלק חשוב באבחון של מחלה זו הוא המעקב ואם עברו כבר מספר חודשים, הרי שהחשש ממחלות אחרות הקשורות בנאוטרופילים - קלוש.
נכון שתמיד יש יוצאים מהכלל, אבל למה לחשוב ככה...?

גל