פחד, OCD

שלום. אני בן 29. זו בעייתי: לעיתים , באופן טבעי, אני צריך לומר ביום יום דברים שעלולים לגרום לצד השני לכעוס עליי, מה שגורם לי אוטומאטית הרבה פעמים לעצור ולא לומר את מה שיש לי לומר מאחר ואין אני רוצה שהוא יתעצבן עליי. בד"כ אני מסתדר, חושב כמה שניות, ומקסימום אומר את מה שיש לי לומר בטון רך יותר על מנת שמצד אחד אומר את מה שיש לי ומצד שני אפחית את הסיכוי שהצד השני יתעצבן עליי.
אולם לעיתים קורה שלמרות שאני מתכנן לומר את מה שיש לי לומר אני עדיין נתקע בגלל שהצד השני אולי יתעצבן עליי וכך אני מפספס את מה שרציתי לומר. כתוצאה מכך, שלא אמרתי את מה שרציתי עקב חשש שהצד השני יכעס עליי, אני מרגיש מיד הרגשה שאני "פחדן", "אפס", "לא גבר" וכו'. זה מצטרף לכך שיש לי OCD והדבר אינו עוזב אותי ויכול פשוט להרוס לי יום שלם. לאחרונה העניין החמיר מאוד והתחלתי טיפול.
ובכל זאת, מה לעשות? איך לפרק את המוקש הזה שגורם לי לריסוק הדימוי העצמי בגלל אותה התקעות שתארתי? אשמח להתייחסות שלכם, מאחר ואני פשוט סובל מכך מאוד!