פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

שלום לכולם,
גם אני סובלת מאותן תופעות כבר 10 חודשים,
ניסיתי טיפול אצל נטורופת וטיפול cbt .
מה עזר לכם? מיואשתתתת

שלום רב , בני בן ה12 מאובחן עם קשב וריכוז התחיל בכיתה ג לקחת רטלין בכיתה ד התפרצו אצלו חרדות התחיל במקביל לקונצרטה טיפול עם פריזמה 20 מ״ג וכיום לוקח 30 מ״ג שוקל 54 קילו.
בסיום החופש הגדול החלטתי שאני מפסיקה לו את הקונצרטה וממשיכה רק עם הפריזמה , יום שישי הוא שכח לקחת את הפריזמה אך משבת המשכנו כרגיל , בערב שבת הוא קיבל התקף חרדה ומאז הוא עם התקפי פאניקה שהולכים וחוזרים ישן המון , לא חיוני ולא מתפקד , הוא מטופל באופן פרטי והצלחתי להשיג תור רק לשבוע הבא . האם כל זה קורה רק כי שכח לקחת כדור אחד? האם זה יסתדר עוד לפני שנפגוש את הרופאה ויתאזן לבד כי הוא ממשיך לקחת את הכדור כרגיל ... או שככה הוא יהיה שבוע שלם עד שהיא תעלה לו מינון או תחליף לו כדור?

היי לכולם, אני עובר משבר ענקי בחיי משבר שלא חוויתי עד כה, סיוט מתמשך כבר חודש ימים וכרגע נכון לעכשיו אני לא רואה אור בקצה המנהרה, לפני חודש ימים יצאתי עם חבר לבילוי ועישנתי איתו גראס קנאביס לא בדיוק ידוע לי מה היה החומר אבל לא עניין אותי מהסיבה שזה חבר ילדות ושגם עישנתי מלא פעמים לפני את הגראס והקנאביס , ומאז השתנו חיי, נכנסו בי מחשבות טורדניות פחד להשתגע, פחד שהמחשבה תתקע לי ואז התלוו לדבר עוד ועוד דברים לא הגיוניים מחשבות טורדניות מתחים חרדות לא מסוגל לישון רצוף מתעורר כמה וכמה פעמיים בלילה , טשטוש חריף בראייה ,חרדה מלעשות דברים לא הגיוניים כלפיי ומול אנשים, תהיות כלפיי עצמי מי אני מאיפה באתי למה אני פה, התחברתי לדת בצורה אובססיבית מהפחד למרות שהיה טמון בי מאז ומתמיד, אני בנאדם חזק ומאמין, אבל לא משנה באיזה דרך אני מנסה לטפל בזה ולשנות את המצב אני לא מצליח התחושה היא חיים לא חיים , אי שקט למשך כל היום 24 7 אני חייב עזרה
חייב הנחייה חייב מישהו שעבר את זה שיעזור לי שיעודד אותי , קשה לי לעבור את זה לבד :(
כל מי שרואה את זה ויכול לעזור הוא מלאך, כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו, אנא עזרו לי להציל את הנפש שלי !, ובבקשה בבקשה מי שלא היה שם ולא יודע מה אני עובר לא לרשום סתם דברים שלא נכונים זה רק יכול להזיק לי יותר !

היי,

בת 30, בדרך כלל בריאה, אבל לא כל כך נפשית.
סובלת מחרדות קשות בכל מה שקשור לעשן- עשן סיגריות, עשן מכוניות, עשן מגפרורים, ודוגמה מהיום- כשחגגתי לילדה יומולדת בגן הדליקו זיקוקים והתעסקתי רק באיך לא לנשום, וזה עדיין מעסיק ומטריד אותי העשן זיקוקים שנשמתי.
תמיד היו לי חרדות, יש תקופות שהן מתגברות ותקופות שהן פוחתות עד כדי נעלמות.
החרדות מזיהום האוויר תמיד היו פחות או יותר, אבל התגברו מאוד עקב מחלת סרטן ריאה שהתגלתה אצל אחי לפני כשנה. אדם בריא, לא מעשן.
מאז אני מרגישה ממש בסכנה תמידית.
החרדה לא נותנת לי לתפקד "רגיל", להנות באירועים, להנות מהליכה בחוץ עם הילדה או סתם ישיבה בפארק, לפתוח את חלונות הבית לרווחה. איך אני יכולה לצאת מזה? למי לפנות?

לפני שנים סבלתי מחרדה כללית. טופלתי שנים בכדורים אחכ הכל עבר..
עברו 5 שנים החרדות חזרו אחרי תקופה ארוכה של לחץ..זוגיות לא טובה..לחץ גדול בעבודה ועוד.
הפעם הלכתי נגד תרופות ואני כן מלווה בטיפול פיכולוגי שנים. החלטתי רק טיבעי.אבל הטיבעי לא עזר...
לאחרונה החרדות היו בלתי נסבלות. אפילו הטיפול הפסיכולוגי לא עזר פשוט בלעתי כדור הרגעה כל פעם.
הבנתי שאין מה לעשות יש לי ברירה אחרת אם לא לקחת כדורים?כמה אפשר לסבול?הרי הכדורים עוזרים להרב. אנשים.
אני קניתי ציפרלקס לפני שבוע לא לקחתי כי חשה יותר טוב שאלת השאלות.
להתחיל או יותר נכון לחזור לכדורים?אני פשוט בתפר הזה הגורלי של להיכנע לכדורים או לא?

היי
לאחרונה אני נותנת דרור למחשבות שלי להשתולל בראשי והדמיון עובד שעות נוספות. אתן דוגמא, למשל כאשר אני נוהגת ברכב אני מתמקדת בתחושות באיברים בגוף, למשל, אם אני מתמקדת בכפות הרגליים פתאם עולה בי תחושה מוזרה שלהם כאילו הן מנותקות ממני ובכל פעם שעולה בי מחשבה על איבר אחר בגוף זו התחושה. אין לי מושג מהיכן מגיעות המחשבות האלה בכלל אבל זה גורם לי לפחדים ותחושת דיכאון מעצם ההרגשה. אני מרגישה שאני בדרך להשתגע או משהו. מה זה הדבר הזה והאם זה מוכר ברפואה המקצועית? יש לציין שאני נתונה להמון לחץ בחיי הפרטיים, די בודדה, ללא חברים ובן זוג. למעט ילדיי שכבר בגרו. אני מיואשת!! אשמח לכיוון.
תודה

אשמח בבקשה לתשובה בהקדם כי הנושא קצת דחוף - תודה. אני סובלת מהפרעת חרדה מוכללת שהחלה בפתאומיות לפני 9 חודשים - אני לוקחת הרגעה לפי צורך בעיקר (חצי ואבן כשאני ממש כבר לא מסוגלת להתמודד) החרדה שלי בעיקר מחוץ לבית בגלל שההתקפים הראשונים שהגיעו תפסו אותי לבד ורחוק מהבית ומאז אני חיה ממש רק בסביבת הבית וזהו, הבטיחון העצמי שלי ממש ירוד בתקופה הזו ואני מטפלת אצל פסיכולג ועושה ספורט הרבה להרגיע את עצמי - השאלה שלי היא כזו אני אמורה לטוס ליוון סוף שבוע הבא ואני חוששת מאד מהטיסה עצמה ומההתרחקות מהאזור שלי בגלל שסיגלתי לי המנעות בחודשים האחרונים - האם זה בסדר לדעתך לטוס בתקופה הזו (כמובן שאעזר בהרגעה במידת הצורך) אבל החשש שלי זה האם בגלל שלא התרחקתי הרבה זמן מהסביבה שלי האם זה נכון לאזור אומץ ובמכה לעשות את הטיול הזה או שמא זה יכול להיות פוגע מבחינה בריאותית בגלל החרדות?? אודה לתשובה בהקדם תודה רבה

אשמח בבקשה לתשובה בהקדם כי הנושא קצת דחוף - תודה. אני סובלת מהפרעת חרדה מוכללת שהחלה בפתאומיות לפני 9 חודשים - אני לוקחת הרגעה לפי צורך בעיקר (חצי ואבן כשאני ממש כבר לא מסוגלת להתמודד) החרדה שלי בעיקר מחוץ לבית בגלל שההתקפים הראשונים שהגיעו תפסו אותי לבד ורחוק מהבית ומאז אני חיה ממש רק בסביבת הבית וזהו, הבטיחון העצמי שלי ממש ירוד בתקופה הזו ואני מטפלת אצל פסיכולג ועושה ספורט הרבה להרגיע את עצמי - השאלה שלי היא כזו אני אמורה לטוס ליוון סוף שבוע הבא ואני חוששת מאד מהטיסה עצמה ומההתרחקות מהאזור שלי בגלל שסיגלתי לי המנעות בחודשים האחרונים - האם זה בסדר לדעתך לטוס בתקופה הזו (כמובן שאעזר בהרגעה במידת הצורך) אבל החשש שלי זה האם בגלל שלא התרחקתי הרבה זמן מהסביבה שלי האם זה נכון לאזור אומץ ובמכה לעשות את הטיול הזה או שמא זה יכול להיות פוגע מבחינה בריאותית בגלל החרדות?? אודה לתשובה בהקדם תודה רבה

שלום רב
בשנות צעירותי סבלתי ממחשבות אובססיביות. כיום אני יודע להבין זאת, כי מצבי הוקל משמעותית מבחינה זו. שאלתי היא מהו המקור למחשבות אלו. אני מבין שמדברים על מרכיב תורשתי, אך האם לקשיים רגשיים משמעותיים בגילאים הצעירים (כפי שחוויתי) יש תרומה להתפתחות המחשבות הללו? ומה המרכיב המשמעותי יותר, גנטי או התפתחותי?
אודה מאוד להתייחסותכם.

לפני כשבועיים, בתי בת 3 הקיאה על הרצפה במכולת.
מאז החלה לפחד מלהקיא.
כל פעם שאוכלת, בוכה ואומרת "אני אקיא, אני אקיא" ופשוט מסרבת להמשיך לאכול.
זה הגיע למצב שבימים האחרונים, כמעט ולא מסכימה לאכול בכלל.
במשך כל היום הפחד מלווה אותה וכל כמה דק' נזכרת בכך ובוכה שהיא תקיא.
אני ממש אובדת עצות ולא יודעת איך לנהוג.
אודה לעזרה כיצד לנהוג ולמי לפנות.

שלום לכולם,השאלה מופנת לכל מי שסובל מהפרעת דה-פרסונליזציה/דה ראליזציה האם הרגשתם שינוי -בעוצמת הטעם באוכל ,חוש הריח , או ירידה בחדות הראיה ??? , אשמח לתגובתכם

יש לי ילדה בת שלוש וחצי , בזמן האחרון היא בוכה בהיסטריה ולוקח לה המון זמן להירגע, המון פעמים מתעוררת בלילה ובוכה היא לא רוצה אותי רק את בעלי, אני לא יודעת איך לגשת אליה , היא לא מסבירה מה יש לה או אם כואב לה, בגן בבוקר קשה לה להיפרד וגם בוכה אבל נרגעת ואז אומרים לי שהיא בסדר משחקת. בבית היא אומרת שהיא לא רוצה ללכת לגן שלא טוב לה ואז היא מתחילה לבכות ואני לא מצליחה להרגיע אותה ואני לא יודעת איך לגשת אליה. חשוב לציין שאני בהריון מתקדם ולפני כחודש היתה מאושפזת בבית חולים עקב מחלה ויראלית יום אחד ועברה שמה חוויה קשה. מה עושים איך מרגיעים אותה?

שלום. אני מטופל בציפרלקס כמה שנים כבר בגלל בעיות של חרדה חברתית. לקחתי תקופה מסויימת ציפרלס 10 מג' והרגשתי עייפות קשה במהלך היום ובעיה בלזכור דברים. הרופא ניסה להזיז לי את התרופות לשעות שונות ביום וזה לא עזר אז אמר שאקח מינון נמוך יותר בין 5 מג' ל 7.5 מג' לפי החרדות שלי וזה באמת הפחית את התופעות שהתלוננתי עלייהם. כרגע הפסיכיאטר הספציפי הזה עזב את הקופה ופניתי לאחרים והדעה שלהם הייתה שונה קיצונית כלומר הם דיי התלעמו מהבעיות שציינתי שהתרופה גורמת לי וכולם חשבו שאני צריך לקחת בין 15 מג' ל20 מג' ושזה בכלל לא מקובל איך שטופלתי על ידי אותו פסיכיטאר עם המינונים הנמוכים ואפילו שאין לי חרדה קשה הם אומרים שזה המינונים שצריך כדי שאהיה כמו כולם. שאלתי אותם גם לגבי החלפת תרופה והם אמרו שהתופעות שציינתי לא מצדיקות החלפת תרופה ובתרופות אחרות תופעות לוואי קשות יותר. השאלה איך אני יודע מה נכון ומי צודק? כי כל פסיכיאטר אומר לי משהו אחר גם לגבי מינון וגם לגבי אופן הנטילה למשל אחד טוען שזה לכל החיים לוקחים ללא הפסקות ופסיכיאטר אחר אמר לקחת שנתיים מינון גבוה ואז נפסיק את התרופה.
אשמח לשמוע את דעתך בנושא תודה.

שלום,
שמי עדי, אני סטודנטית בת 24.
חוויתי שנה קשה ביותר בלימודיי האקדמאיים , למדתי במוסד אקדמי נחשב שהלימודים בו קשים מאד. במהלך השנה ניסיתי תרופות כמו ריטלין ופוקלין . ( קיבלתי מרשם מרופאה מומחית ) - ללא אבחון.
לקחתי את התרופות פעמים אחדות כי הרגשתי שהן עושות לי לא טוב. הן עזרו לי ללמוד, ויחד עם זאת , חוויתי איתן תחושות חרדה ולכן הפסקתי.

לאחר סיום הלימודים , בחודשים האחרונים, התחלתי לקבל התקפי חרדה לא נעימים, שנמשכו תקופה של חודש, ולאחר מכן התמתנו . התקפי החרדה נפסקו אך הייתי בחרדה כללית, וכעת המצב הולך ומשתפר. (לקח לזה שלושה חודשים בערך להירגע)
אני מטופלת אצל פסיכולוגית
וסובלת גם ממחשבות טורדניות , כתופעת לוואי של חרדה, הראש שלי כל הזמן מוצא סיבות לדאוג מהן.

לאחר שהשתמשתי בריטלין הלכתי לאבחון להפרעות קשב וריכוז במקום מסודר, שם הנוירולוגית אמרה לי שאם אני סובלת מחרדות- אסור לי לקחת ריטלין.

עברה תקופה ועכשיו, עם התרחשות החרדות נזכרתי בזה.
המחשבות שייתכן והריטלין גרם לי לחרדות הללו לא עוזבות אותי, ומכניסות אותי אף יותר לחרדות.
עליי לציין שבגיל מוקדם יותר נטלתי ריטלין ללא מרשם וזה לא גרם לי לחרדות.
הייתה לי התנסות עם עישון בטיול הגדול (טעות שאני מצטערת עליה ) שם חטפתי את התקף החרדה הראשון שלי ומאז פחדתי לגעת בכל דבר הדומה לסם. בעקבות כך גם פחדתי לקחת ריטלין בתקופת הלימודים.

השאלה שלי-
האם ייתכן שהשימוש בריטלין גרם לי לחרדות הללו?
האם ריטלין יכול לגרום לנזק בסדר גודל כזה ?
האם לחוויה שלי מהטיול הגדול יש משקל בנושא ?
כיום אני מבינה שלא הייתי צריכה לקחת ריטלין ולהתנסות בטיול הגדול.
עשיתי טעות שנגעתי בדברים הללו אך אני לא רוצה להמשיך ולשלם על טעויות חד פעמיות במהלך חיי הבוגרים . לא רוצה שהפחדים הללו ימשיכו ללוות אותי.

תודה רבה.

*שאלה חשובה ביותר*
סטודנט, מאובחן, בן 25, משקל 65, תקין.

ניסיתי מגוון תרופות לטיפול בהפרעות קשב: וולבוטרין 150 ו300, רסיטל (off-label להפרעת קשב) וכמובן ריטלין, ואטנט(אדרל)
המשותף לכל התרופות האלה: שהם עבדו לי רק בפעם הראשונה שנטלתי אותם, בפעם הראשונה שניסיתי הרגשתי מעולה (חוץ מריטלין, ארחיב בהמשך), מרוכז, מפוקס, יציב, תופעות לוואי 'סבילות'(קצת דופק מואץ ופה יבש) - אבל תמורה נהדרת , אני יודע שהתרופות האלה מתאימות לי כי הן עונות לי על קשת רחבה יותר של בעיות, בין השאר אפילו רגשיות וחברתיות (אני חברותי יותר בעקבותם ולא זומבי) - ביום השני שלקחתי(תקף לכל כדור)- הכדור לא השפיעה כלל- התמדתי בטיפול ולמעשה זה רק החמיר(הרגשתי יותר ויותר רע, ואי נוחות קשה בחזה, מעין סטרס, והרגשה כללית רגילה שזה לא משפיע)-העלנו\הורדנו מינון. לא פתר לצערנו את זה. הריטלין היחיד שבפעם הראשונה שנטלתי הרגשתי ממש ממש רע "עודף קשב" "שומע כל דבר""לא יכולתי להירדם במשך 48 שעות" והייתי על 10 מ"ג רגיל, דופק לב מוגבר(שללנו בעיה לבבית, איך קיימת נטייה לחרדה-ב2012 היו לי התקפי חרדה), לא לקחתי פעם שניה וישר החלפנו לאטנט. אז גם אם אמצא את המינון המתאים לו אני מאמין שגם הוא לא יפעל ביום השני וכן הלאה. ואז מה שקורה זה שאני צריך לקחת הפסקה של יומיים שלושה ולפעמים ארבעה כדי שאני יוכל לקחת את הכדור (כרגע על אטנט 20מ"ג) כדי לקבל את "הפיק" ולהרוויח יום אחד של תפקוד נורמלי ולחיות את החיים מחדש (כי אני מרגיש ישות אחרת, אני מקבל גישה במוח לדברים שלא היתה לי גישה אליהם, האוצר מילים שלי מתרחב, השליפה מהזיכרון היא פשוט פנומנלית, וורבליות, קצה הדיבור נעשה דיי מהיר קצת אבל אני מסתדר עם זה. לכן, אני חייב להבין למה כל כדור שניסיתי עובד רק בפעם הראשונה- ולאחר מכן מפסיק לעבוד ועושה יותר רע עם המשך השימוש(חוזר ואומר שניסיתי לעלות מינון) - ואני חייב אהשפעה רציפה וקבועה- אני סטודנט ואני לא לומד יום או יומיים בשבוע, ויתרה מזאת, הכדור למעשה עוזר לי להנות יותר מהחיים ולחוות אושר, כי עד לפני הכרת התרופות הללו, היה לי מאוד קשה לחוות הנאה מדברים שבעבר כן נהנתי בהם והיום לא, אז הכדור הזה הוא בגדר "קביים נפשיים" עבורי

דעתי האישית: אני דיי מודאג. כי אם לומר את האמת, הסיפור זה די מורכב וסותר את עצמו, כי אם אכן הכדור הזה בגדר "תרופה" עבורי, הוא היה אמור לעבוד כל יום מחדש, כמו שאדם לוקח המוגלובין לסכרת כל יום ומקבל את אותה תוצאה, הדפוס כאן מאוד מזכיר לי משהו שהוא לא מוצא חן בעיניי, כלומר, בן אדם רגיל, שלוקח סם כלשהו, חווה "היי', מחר לוקח שוב ושוב, ורוצה את "ההיי" שהיה בהתחלה ובצורה מכוונת לוקח הפסקה, כדי להרגיש את המוזה הראשונה. עכשיו - זה לא בדיוק מה שקורה כאן. אבל זה בערך אותה תבנית. אני לא מחפש את ההיי, אני מחפש לממש את הפוטנציאל שלי וזה בהחלט עוזר, אבל, הגוף מגיב לזה בצורה שמאוד לא מוצאת חן בעיניי