פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

שלום רב
בת 46 ,עובדת כשנה במקום הנוכחי .היה לי מנהל מדהים שעזב,הגיע מנהל חדש ,טיפוס נרקסיסט ,ציני ,עצלן שעובד בעיקר עם הפה.חלקלק מאד .בסה"כ 3 חודשים בחברה והוא מרגיש בטחון לקיים ישיבות צוות ולרדת על הצוות שבאמת מונה אנשים מעולים.הוא די פוחד על מקום עבודתו ,הוא בן 60 .פוטר מכל מקום עקב יחסי אנוש ברצפה .משליך את כל הלחץ המופעל עליו מלמעלה להביא רווחים לחברה על הצוות.
העניין הוא שאליי אישית הוא באמת לא מתייחס בצורה רעה,להיפך ,כל בקשה שלי הוא לא מסרב,הוא נעזר בי ובידע המקצועי שלי,מדי פעם זורק הערות ציניות כדי להראות שליטה ,שזה יכול להטריף אותי .מי האפס הזה שבא להעביר עליי ביקורת בעבודה ?מהבוקר הוא בטלפונים אישיים במקום לעבוד ,וכשהמנכל יורד אליו הוא מורח אותו כאילו עבד כל היום.
אני יודעת שבעברו פגע בהרבה מאד עובדים.אני יושבת מול החדר שלו,רואה הכל וגם פיתחתי מחשבות אובססיביות שמא יתנכל לי או יחתור לפטר אותי .הוא ידוע כנקמן ודו פרצופי.משתמש בי כרגע וכשייצבור יותר בטחון הוא יכול לפטר.
חשבתי לעבור מקום שהתפנה ולא לשבת מולו .לצמצם מגע.זה הפך להיות אובססיה -אני כל היום בלחץ.
מנסה לראות בו את הדברים הטובים אבל המחשבות משתלטות

זה יושב אצלי על פחד ממנהלים בעבר בעיקר במקום הקודם שממש נהיתה לי טראומה מאחד מהם שניסה כל הזמן להכשיל אותי .איך אני מפחיתה את החרדה הזאת ממנו< ? אני כל הזמן בלחץ שהוא לא יחפש אותי ויפטר אותי ,אני לא מפסיקה לחשוש לאבד את מקום העבודה שאני מאד אוהבת .מתפללת שהוא יילך כבר או שיגלו שהוא אוכל חינם.
מודה לך על כמה טיפים להפחיד את החרדה הזאת

אני בן 26 ומאוד פוחד לא לקבל חס וחלילה התקף לב כתוצאה מהשכנים המתגוררים מעל בית הוריי, השכנים המתגוררים מעל בית הוריי לא מפסיקים לעשות רעש בצורה מכוונת וזדונית - היום הרגשתי שהגיעו מים עד נפש וצעקתי בחדר מדרגות. הלכתי להיפגש עם עובדת סוציאלית בקופת החולים והיא הציעה שאעזוב את בית ההורים וככה אני אכן מתכנן לעשות, אולם כרגע בגלל הסגר של הקורונה אני לא מוצא עבודה קבועה ויציבה וכל הזמן שאני בבית אני מרגיש כאבים בלב כתוצאה מסטרס וחרדה.
אני מדי פעם הולך עם המחשב הנייד לשבת בגן ולהירגע מהשכנים, אולם כאשר יש ימים גשומים זה לא מתאפשר לי מן הסתם.
אני כבר לא יודע מה לעשות ופוחד חס וחלילה לא לקבל התקף לב כתוצאה מהשכנים.

שלום,
בתי בת 34 בזוגיות מזה מספר שנים . חווה עכשיו חרדה עקב רצון שקיים מזמן, לעזוב את בן הזוג מצד אחד וחשש מהאפשרות שתישאר לבד אם תעשה זאת.
האם כדאי שתטופל בכדורים מסוג ציפרלקס כדי לעבור את התקופה המלחיצה ?האם קיימת בעיה בשל תופעות הלוואי שלהם?האם צפויה לה בעיית גמילה בהמשך?
תודה

שלום רב.
בת 51 ,עובדת במקום הנוכחי כשנה .מקום עבודה שהוא התגשמות של חלום לאחר טראומות שעברתי ממקום קודם בו עבדתי 8 שנים ,עם התנכלות סמויה מצד מנהליי הישירים ,בעיקר סגן המנהל שפחד כנראה מהמקצועיות שלי ולכלך עליי לממונים כל השנים.אז חוויתי ממש טראומה ,התקפי חרדה סיוטים,עד שהעזתי לקום וללכת.
במקום הנוכחי אני מוערכת מאד,יש לי תפקיד מעולה ,המנכל אוהב אותי מאד,הקולגות ,הלקוחות.היה לי מנהל מדהים אך לצערי הוא עוזב וכל מה שיגורתי הגיע לי.
הגיע מנהל שהייתי תחת חסותו אם כי לא הישירה לפני 20 שנה כאשר הראש לא בדיוק היה בעבודה .זכורה לי סצינה שהוא גער בי במשרד שלו "את לא נסבלת,תלכי מכאן" והנה הוא עכשיו שוב הבוס הישיר שלי.אמנם חלפו 20 שנה ,הוא חדש בתפקיד ,כולם התקשרו לומר לי כמה הוא יהיה ושחצן ושעדיף להתחבר אליו,גם הוא קלט אותי כבר ביום הראשון ורמז לי באופן שבא והתיסכל לי בעיניים ואמר"אני מקווה שאת אומרת דברים טובים עליי כששואלים" ישר עניתי ..ברור.(זה היה ממש איום)
מיותר לציין את הבעסה הנוראית.הוא אדם נוראי ולמרות שכבר שבוע מאד משתדל להיות סבבה עם כל הצוות,כולם כבר שמעו ולא ממני כמה הוא חרא של אדם (סליחה על הביטוי).
ברור לי שכשהוא ייתחזק הוא יחפש להעיף אותי.למרות שששה מנהלים לפניו לא שרדו כי המנכל מאד תובעני איתם,וגם התחיל לדרוש ממנו המון דברים כבר ביום הראשון.
מה אני עושה? איך אתנהג מולו?אני עם דפיקות לב וחרדות איומות.כל הטראומות מהעבר עולות לי,מקום שכל כך אוהבת ,אני כבר לא כזאת צעירה ופוחדת לאבד את פרנסתי בגללו כי רק אני מכירה אותו.והוא יודע זאת.
בקיצור,חוסר מזל משווע .אני מנסה לא להיות איתו באינטרקציה אבל יושבת מולו וזה מאד קשה.כל היום אני במתח.
פוחדת שעם הזמן הוא יטפטף למנכל שכאמור מאד אוהב אותי רעל מיותר או ייתעלל בי ויעקוץ אותי במכוון .
אודה לעצותיך ,אני חד הורית ופוחדת לאבד פרנסתי.

שלום רב

בת 48 גרושה מזה 22 שנה עם שתי בנות.
בזוגיות 21 שנה עם גבר מעל גיל 60.לא גרים ביחד.
זה התחיל באהבה גדולה מאד ועם השנים והשחיקה התאכזבתי מאד מהתנהגותו של בן זוגי. זה הגיע למצב שהוא לא יוזם סקס חודשים שלמים,במשך שנים הוא לא יוזם נופשים,בילויים .ממש כלום.אני לא תלויה בו כלכלית .יש לי דירה,אני עובדת במקצוע מכבד ומפרנסת עצמי בכבוד.לא טוב לי בזוגיות איתו,ויחד עם זאת אני עדיין נמשכת אליו גופנית,לא רואה את חיי עם גבר אחר,הוא מאד מניפולטיבי ומשחק ברגשותי.בעת מריבה הוא מסוגל לא לצלצל אליי כלל,ואז אני מתחילה לפתח חרדות ,ממש תחושות של מתח ולחץ בחזה במשך ימים ולילות,כל היום זרמים של פחדים והצפה של כל הורמוני המתח בגוף באופן שאני כל הזמן על סף התעלפות.הדבר היחידי שמרגיע אותי זה שאני בסוף מתקשרת ומתנצלת ,כי רק כך אני מרגישה בריאה ורגועה גופנית ונפשית.וכשאני איתו שוב אני מחפשת את הלבד .זה נורא ואיום .זה שנים כך.זה סוג של פחד נטישה או אובססיה או לא השד יודע.איך אני מתגברת על התחושות האלה ומחזירה לעצמי את החיים ללא חרדות איתו או בלעדיו ?

אני נוטל תרופות פסיכיאטריות וללא מעקב כבר יותר מחצי שנה הייתי רוצה לדעת עם יש איזה שם של רופא פסיכיאטר טוב שאתם ממליצים עליו עם אפשר המספר פלאפון שלו ?

שלום רב
בת 49.עבדתי עד לפני שנתיים במקום עבודה 8 שנים.הגעתי עם המון נסיון וידע בתחומי.
במשך הזמן סבלתי מאד משתי קולגות בצוות,אשר כל היום ליקקו לראש החטיבה ,ודאגו ממש לסכסך ולהקטין אותי עד למצב שהוא לא אמר לי בוקר טוב בבוקר.פשוט שתי נשים נוראיות.אזרתי אומץ,עזבתי את המקום הזה,מצאתי כיום עבודה באותו תחום שלי.אני מוערכת מאד על ידי המנכל והממונים עליי,יש לי צוות מדהים -כל מה שייחלתי לו.
העניין הוא שאתמול אחת מהשתיים הגיעה לראיון עבודה -לאחר שפיטרו גם אותה וגם את המנהל שם -אמנם לא למחלקה שלי אבל לתפקיד בקומה שלי. ראיתי אותה וכל החרדות חזרו לי.היא מסוגלת להרוס לי את כל מה שבניתי .אני לא מסוגלת לפגוע בפרנסה של אדם ,אבל החלטתי שאעשה זאת ברמיזות לאנשי מפתח בחברה .העניין לא נותן לי מנוח.ובעיקר שאין לי שליטה עליו.
מהרגע שראיתי אותה יש לי חרדות -מה עצתך ? והיא אפילו עוד לא התקבלה לעבודה.

שלום - כאשר אני נמצא בבית שלי ושומע רעש מסוג מאוד ספציפי של גרירת רהיטים, ריצות, ודפיקות על הרצפה אני חש כאבים בלב ותחושה של חוסר ריכוז, בתוספת לחץ ומתח נפשי.
המצב לאחרונה החריף עד כדי כך שכאשר אני ישבתי מול המחשב ושלחתי אימיילים עם קורות חיים או תביעה להבטחת הכנסה דרך האינטרנט ושמעתי רעש מצד השכנים, הרגשתי שאני בקושי מצליח להתרכז.
יש לציין שאני לא יודע עם מדובר במיסופוניה כי כאשר הייתי בבתים אחרים שהם לא שלי - נניח בבית של השכנה שלי או של הדודה שלי שנפטרה, כאשר שמעתי את אותו סוג רעש לא חשתי באותם סימפטומים שאני חש בבית שלי והרעשים לא הפריעו לי כלל, הרעשים מהסוג הזה גורמים לי לחוסר ריכוז, מתח ועצבים, וכאבים בלב אך ורק כאשר אני נמצא בבית שלי.

אז ככה, אני מגיל קטן מאוד מפחדת מדגים. אני כן מצליחה להתגבר עליו לפעמים, אבל רק אם אני עם אנשים שאני סומכת עליהם שמחזיקים ממש כמו ילד ב-20 דקות הראשונות בערך כשאני במים עד שמגיעים למים קצת יותר עמוקים, וגם אז אני מחכה להרגע לפני שאני משתחררת מהבנאדם שמחזיק אותי. כשאני במים אני זזה המון בלי להירגע כדי שלא יתקרבו אליי דגים. בילדות הייתי נכנסת למים רק עם סירה ומצאתי כל מיני פתרונות שכיום קצת פחות רלוונטיים... כשאני יוצאת עם חברים לים והם נכנסים למים אני פשוט לא מסוגלת להיכנס, ואם אני נשברת אחרי כמה שעות ומנסה להיכנס אני מחזיקה בין 5-10 דקות עד שאני רואה דג ורצה מהמים בצרחות.
זה כבר מתסכל אותי שבגיל שלי אני עוד מפחדת מדגים ואני כל כך אוהבת את הים, וזכורות לי חוויות נעימות מהמים כשכן הצלחתי להתגבר על הפחד, היום אחרי 5 שנים, החוויה היחידה הנעימה מהים היא מלפני 6 שנים ואני מתגעגעת וחייבת למצוא פתרון. כל דבר יתקבל בברכה.

שלום - אני מרגיש שהתחלתי לפתח פוסט טראומה כתוצאה מהרעש של השכנים מעליי שמרעישים לי בצורה מכוונת וזדונית, ברגע שהשכנים מעליי עושים רעש אני מרגיש לחץ ומתח נפשי, חוסר שקט פנימי, כאבים בלב ועצבנות.
יש לציין שאותם שכנים מחפשים בכל דרך לגרום לי להתעצבן בשביל לסבך אותי מבחינה משפטית ופלילית, וכאשר לא התייחסתי לרעש שהם עושים אז לפני משהו כמו שלושה חודשים הם ראו אותי ברחוב והתחילו לקלל אותי ולאיים עליי.

קשה לי מאד ולא נעים לי, אני לא מרגיש חיבוק ואהדה ממקום העבודה שאת חיי הקדשתי למענו...
הייתי ברום העולם, מנהל מוערך, משובים חיובים, מצטיין בכל שעל ושעל... ובמחי יד קטפו לי את זה משיקולים זרים ולא עניינים.
אני מתוסכל, אני לא רואה הצדקה. ניסיתי לדבר עם המנהלים, שלכאורה הבינו אך בפועל לא עשו כולם... רוצים רק שקט... שוכחים שאני בן אדם.
מטייחים ולא לוקחים אחריות.
ויתרו עליי.. זנחו אותי
יודעים שאמשיך להשקיע
אני מרגיש כאילו השתמשו וזרקו...וימשיכו להשתמש ולזרוק
כאילו עושים ממני צחוק
אני לא יודע מה לעשות כדי להחזיר לי את הכבוד האבוד!

שלום רב,
אני מתגוררת מחוץ לישראל, במקום בו אנחנו גרים במידה ומישהו חולה מאשפזים אותו בבידוד מוחלט. גם אם מדובר בילד והעובדה הזאת מדירה שינה מעיני. אני חוששת לי ולמשפחתי, אנחנו נזהרים מהוירוס במקסימום האפשרי. לראשונה בחיי בחודשים האחרונים אני חווה סוג של חרדה. אחת לכמה ימים/ שבוע אני בטוחה ומתחילה לדמיין שמתחילים לי איזשהם תסמינים ואז מתחילה למדוד חום בתדירות גבוהה מאוד. ואז אם חום גופי מגיע אפילו ל-37 אני כבר מתחילה להרגיש דפיקות לב ורעד קל ברגליים.
כמובן שבסוף זה מסתכם בשום נתון פיזי אמיתי, אבל הפחד בהחלט משפיע עליי.
עד כה אני ממש לא מגדירה את עצמי כטיפוס חרדתי, להיפך, אבל מרגישה שהנושא הזה ומה שקורה בעולם כולו פשוט משפיע עלי לרעה.
מבקשת עצה..
בתודה מראש

ב"ה

האם לוסטרל יעיל לחרדות כמו ציפרלקס או הרבה פחות ?
האם EMDR יעיל באמת לחרדות ?
נא לשלוח תשובה לדוא"ל.

רציתי לדעת אם אני לוקחת כבר את המינון הנ"ל מעל שנה ויש לי חוסר שקט לא במובן הפסיכוטי אלא כללי. אימפולסיביות, וזה לא ממש עוזר לדכאון מכיוון שאני סובלת מאשיות גבולית. מה לדעתכם , יש בשביל מה להמשיך ככה או שהשילוב בין השתיים יוצר את החוסר שקט? המטפלת שלי טוענת כך אך הפסיכיאטר לא חושב כך.

אהלן אני שוהה בחו"ל כבר למעלה מ4 שנים ברצף ולפני כשנה בערך עישנתי גראס כנראה יותר מדי בבת אחת כתוצאה מכך חטפתי התקף חרדה כי הרגשתי תחושת ניתוק ותחושה שאני בעולם אחר שלא חשתי לפני כן הדבר הרגיש לי מוזר ולא שגרתי והוביל למצב שעד היום נותרה בי "צלקת" שמפריעה לאיכות חיים שלי. לפי מה שקראתי באינטרנט המצב נקרא דיסואסציה
בשנה האחרונה עברתי המון קשיים ומצב של לחץ ועומס נפשי כבד עקב אירועים שונים בחיים שגרמו לי להתחיל תרופות נגד דכאון וחרדה (Zoloft) התחלתי לפני כ-3 חודשים בערך אני לוקח כל יום כ-50 מ"ג יש לציין שחל שיפור קל בהרגשה ממה שהיה אבל עדיין קשה לי לתפקד כמו בעבר אני מרגיש בן אדם שונה לחלוטין כל פעם שאני חווה הרגשה שאני "תקוע בעולם אחר" ולפעמים קשה גם לפתוח את העיניים כי אני לא רוצה לחוות את זה שוב נהיות לי צמרמורות חזקות באיזור הראש והדבר מוביל לחוסר אונים והרגשה של אי שפיות.

אני לא מרגיש שהכדורים כבר אפקטיביים למצב הנתון אני אמור להתחיל שיחות עם פסיכולוג השבוע בתקווה שמשהו ישתפר...אשמח לכל עצה שתוכל לעזור בנושא.