חרדה מבדידות

בשנה האחרונה נקלעתי למצב שאני לא מצליחה לצאת ממנו. בשנה האחרונה פתאום לכל החברות שלי נהיה בן זוג שהם לא מפסיקות לבלות איתו ולהיות איתו 24 שעות ביממה. לי אין שום בן זוג (דרך אגב אני כבר שנתיים בלי אף אחד) והחברות שלי מרוכזות רק בבני זוג שלהם וכתוצאה מכך-אני לבד כל הזמן. אין לי עם מי לצאת למקומות ואין לי עם מי להיות בערבים ויוצא ככה שאני יושבת בבית כל הסופשבוע לבד בלי לעשות כלום. אני חייבת לציין שאני בחורה שמאוד אוהבת לצאת לרקוד, אוהבת לראות אנשים ואוהבת לבלות וכבר המון זמן שפשוט אין לי עם מי ואני מרגישה בודדה מאוד. העובדה שאין לי חבר ( גם משום שאני טיפוס די בררני וגם משום שבקושי יש לי הזדמנויות לצאת ולהכיר בנים בגלל שאני יושבת בבית כל הזמן) והעובדה שאין לי חברות להעביר את הזמן שלי איתם כי כל אחת עסוקה בחיים שלה גורמת לי לדיכאון גדול ולחרדה ענקית מבדידות. אין יום שעובר בלי שאני בוכה, אני כל הזמן בחרדות שבחיים לא יהיה לי עם מי לצאת יותר ובחיים אני לא אצליח להכיר בחור ושאני אהיה לבד סגורה בחדר שלי עד סוף חיי. ניסיתי ליצור קשרים חדשים עם בנות מהלימודים שלי (אני סטודנטית) אך ללא הצלחה. לכל הבנות שניסיתי להתחבר איתן יש כבר חיים משלהן וחברות משלהן והן לא נתנו לי להתקרב יותר מידי. אני חייבת לציין שאני בחורה שנראית ממש טוב ואפילו חברותית מאוד אך עדיין אני לא מצליחה ליצור חברויות חדשות וזה דבר שגם מאוד מתסכל אותי. חשבתי על להחליף עבודה או אפילו ללכת ללמוד עוד תואר כדי להכיר אנשים חדשים אך אני מפחדת שגם שם לא אצליח ליצור חברויות חדשות בגלל החוויה שלי מבני אדם שיש להם כבר את החיים לשהם והם לא מוכנים להכניס אליהם עוד אנשים או שפשוט אנשים לא יתחברו אליי (המון בנות מאוימות ממני ומהמראה החיצוני שלי וזה דבר שגורם להם לא להתחבר אליי). אני ממש מתוסכלת, אני בחורה בת 25 שאוהבת לצאת לראות אנשים לחיות את החיים ולשמוח- אך דבר זה נגזל ממני מהסיבה הפשוטה שאין לי עם מי כי כל אחת מהחברות שלי שקועה בחיים שלה ואני כבר לא מעניינת אותם. אני כל הזמן בחרדות, מסתובבת כל היום עם תחושה של מועקה בלב וכל הזמן על סף בכי (אני גם נוטלת לויריוון כשיש לי התקפי חרדה גדולים) בגדול- אני מרגישה שהחים שלי נגמרו ושאני אהיה לבד לנצח. מה עליי לעשות?