חרדות ליליות

אני בת 23, כל חיי הייתי הבחורה הכי אופטימית שיש,הכי רגועה ושלווה, חרדה היה משהו שמאוד זר לי - גם כשהרגשתי רע מאיזשהיא סיבה היה לי מאוד קל להתגבר ולהמשיך הלאה בחיוך.
בשנתיים האחרונות אני מרגישה שכל האופטימיות הזאת דעכה. אני עדיין בחורה מאוד שלווה ורגועה כי זה פשוט טבעי לי, אני לא רואה שום הגיון בלכעוס ולהתעצבן מכל דבר ,זה פשוט לא קורה. אבל השמחת חיים והחיוך נעלם. אין כבר את האופטימיות הזו שעוזרת לי להתמודד עם דברים.
הסיבה העיקרית היא שבשנים האחרונות אני שומעת על המון דברים רעים שקורים בעולם- אסונות,מלחמות ,רעידות אדמה ועוד כל מיני אירועים קשים שאינם בשליטתי .
המחשבה שכל רגע עלול לקרות לי משהו שאין לי שום דרך להתגונן ממנו. בהתחלה היו דברים שהיו קשים לי אבל המשכתי הלאה וזה לא העסיק אותי. היה שלב מסויםי,תקופה מסויימת שזכורה לי כתקופה קשה שהיו אסונות רבים בזמן מאוד קצר והרגשתי שזה פשוט יותר מדי בשבילי ואני לא יכולה יותר לחפף ולהתעלם ומאז זה פשוט כל רגע צץ ועלה לי במחשבות.

הבעיה היא במיוחד בלילות. במשך היום לא קשה לי יותר מדי ,אני עסוקה,יש לי חברות ,משפחה, עבודה ולימודים שאני אוהבת וגם אם פתאום צצה לי בראש איזשהיא חרדה שיכול לקרות אסון זה עובר ואני בטוחה בעצמי שמה שיהיה יהיה - נתמודד.

בלילה פשוט הכל מרגיש רע,אני לבד,בחושך,אין לי עם מי לדבר והחרדה מציפה אותי.לפעמים אני בוכה,לפעמים יש קשיי נשימה, מאוד קשה לי להירדם בשלווה.
אני פשוט לא רוצה שיגיע הלילה כי אני יודעת שיחד איתו שוב ההרגשה הרעה תגיע.


איך אני יכולה להתמודד עם ההרגשה הזאת ולהתגבר?