חרדת בחינות

בני לומד בחט"ב בסוף כיתה ט'.תלמיד מצויין גם במקצועות הריאליים(ממוצע 85 במדעים ו 95 בפיזיקה) וגם בהומניים (תנך ואנגלית-95 וכן ספרות והבעה).עד לכיתה ח' היה תלמיד מצויין גם במתמטיקה.מכיתה ח' החלו ציוניו להדרדר וסיים כיתה ח' בממוצע 85 במקצוע.בכיתה ט' המצב התדרדר עוד יותר והוא התחיל לנחול כשלונות אחד אחרי השני.בשני המבחנים האחרונים הוא נכשל והממוצע שלו עומד על 60 (הקבצה א') עם ציון כזה נסגרות בפניו הרבה אופציות בתיכון הוא יהיה בכיתת 3 יח' במתמטיקה .כמובן שנעזר במורה פרטי שטען שהוא מאוד מאוד חכם ומבין היטב את החומר.גם המורה השני שנעזרנו בו טען את אותה טענה שיש לבני חשיבה מתמטית מצויינת (עושה חישובים בראש) אבל למרות הכל הוא נכשל שובושוב.
בני טוען שהמהכשלון הראשון במקצוע הוא נכנס למעגל של פחדים ואינו מצליח להתרכז כראוי במבחן. חשוב לי לציין שהלמידה עם המורים הפרטיים איננה אינטנסיבית ושוטפת אלה רק לפני בחינות. לפני המבחן האחרון צבר פער של כשלושה שבועות שלא הבין את החומר הנלמד אך לא התלונן ולכן לא קיבל עזרה.שאלתי היא האם זהו מצב של חרדת בחינות טיפוסית או מצב שהחומר לו "התיישב " עדיין בגלל צבירת הפער של חומר הלימוד האחרון.בני טוען שבבחינה מרגיש סחרחורת וחוסר יכולת לחשוב בהגיון,מרגיש שהנה עומד שוב להכשל (לא סובל מהזעה או פעימות לב מוגברות)

בני די שבור מזה והאמת שגם אני למרות שאני מסתירה ממנו, די אובדת עצות ופוחדת שיפספס הזדמנויות שמתאימות לכישורים שלו בגלל המצב הזה!!

מה דעתכם?מה עושים?