פחדים והתרחקות ממשפחה ילדה בת 4

שלום, בתי בת 4 ילדה נבונה ומחונכת. התנהגותה עד לפני כחודשיים וחצי הייתה למופת (רגילה) - ומאז החלה התדרדרות ביחסה לחבריה וכן למעגל המשפחה (סבים וסבתות ודודים) – כלומר היא אינה מוכנה לחבק ולנשק (דבר המקובל בקרב משפחתנו) ואפילו אינה נותנת יחס ונרתעת מכולם בתואנה כי הם מציקים לה ולא "בא לה" היא אינה עונה לשאלות המתייחסות אליה (כגון: איך היה בגן? וכו) דבר אשר חורג ממנהגה שכן זו ילדה אשר חולקת אוהבת מחבקת ומשתפת בסיפורים וחוויותיה. אציין כי לפני כחודש אושפזתי בביה"ח במפתיע (הריון מחוץ לרחם אשר בתי בכלל לא ידעה על קיומו) והייתי בבית החולים ובבית לסירוגין למשך 20 ימים לערך ומאז היא דבוקה אליי ואם היא מוכנה לעשות דברים זה רק יחד איתי (כמו לפתוח עטיפת מתנה שקיבלה ליום הולדתה) – דבר אשר לא אופייני לה. עלי לציין כי הוסבר לבתי כי ל"אימא יש כאבי בטן לכן היא בבית חולים בכדי שהרופאים ימצאו מה לא בסדר בכדי שיוכלו לתת טיפול מתאים ושאימא תחזור מהר הביתה אז כרגע היא בהשגחה". כל יום אני מסבירה לה כי אני מרגישה מצוין והיא עדה לכך כי היא רואה את תפקודי בבית "חוזרת לתפקוד מלא ושוטף", האם ישנה דרך נוספת להגיע אליה בכדי ש"תשחרר קצת"?
היא אינה מוכנה ללכת לחברים רוצה רק שיבואו אליה ואם הולכים אז רק ל – 2 חברים ספציפיים (ובליווי שלי – גם זה לא אופייני לה היא עצמאית בד"כ). המשפחה הקרובה מנסה לתת לה ספייס ולי ולבעלי קשה לראותם מהצד סובלים וכמהים לחיבוק שכן היא נכדה יחידה מ- 2 הצדדים וזה לא הוגן שהיא אינה רוצה ללכת אליהם ובטח לבטח לא לבד, מה שבעבר קרה. היא עדיין קשובה לי אבל רק בעניין הזה היא אינה קשובה לא לי ולא לבעלי.
בבקשה תייעץ לי סליחה על האורך אני מתוסכלת
תודה על תשובותייך.