טפול

היי שמי עדי.
סיפורי הוא קצת מורכב וארוך.בגיל 7 עברתי תקפה מינית פיזית ע"י בן דודה שלי, והיו עו הטרדות מיוליות עד גיל16 בערך. עד הצבא הייתי הדחקתי את כל המצב והייתי בטוחה שזה חלום שרודף אותי , הוו ל בקוי זכרונות של התקופה הזו (גיל 7עד6 1 בערך). בצבא נפלתי מקורסק קצינים ואיבדתי בן זוג במלחמה. ואזהכל פרץ וזכרונות החלו לצוץ פתאום. התחלתי לפגע בעצמי והחלו לי התקפי חרדהו והתקפי זעם. בצבא עברת חוייה לא טובה ם סיכווים ופסיכיאטרים ואז הפסקתי לטפל בעצמי או לדבר על זה. במהלך ה 5 שנים האחרונות חוויתי דיכאון קליני פעם אחת, ואני סובלת מחרדות יומיומיות. בתקופה הזו הייתי מטופלת אצל פסיכיאטר בגהה נתן לי 6 סוגי כדרים בחצי שנה.וכל זה יצר אצלי בעיות בלב. לכן הפסקתי לגמרי את הכדורים בבת אחת.ב חמש שנים האחרונות אחרי אכזבה גדולה מפסיכאטרים ופסיגולוגים ניסיתי עזור לעצמי בכל דרך אפשרית ואכן יש שיפור במצבי. אך אני עדיין סובלת מחרדות קשת,מחשבות לא טובות חוסר שינה וקשיים כמובן בחסים. ובקיצור איכות חיים נמוכה. היום אני בת 25 ואני עוברת קורס מתא"ם לקבלה ללתואר שני בפסיכולוגיה. והגעתי להחלטה שהגיע הזמן להתמודד עם הכל ולטפל בעצמי כמו שצריך. אךאני טיפ מבולבלת לגבי איזה טיפול כדאי ילעשות ומעבר לזה אני קצת חסרת אמונה . אשמח להכוונה ולהתייעצות כי זה כבר הגיע למצב שזה ממש קשה ופוגע באיכות החיים.