חרדה?

בוקר טוב,

פרעת פאניקה מלווה בהתקפים קשים של פחד ואימה במהלכם סובל האדם מתופעות פיזיות שונות. בין התופעות הנפוצות יותר ניתן למנות קשיי נשימה, הזעה קיצונית בכל מיני אזורים בגוף, קשיים בנשימה עד תחושת חנק של ממש, רעידות בלתי נשלטות וצמרמורות, סחרחורת ודפיקות לב מואצות ועוד. ניתן לראות שכל אחד מהסימפטומים הפיזיים הללו יכול להיחשב לסכנה בריאותית ואף לאיום על החיים ובכך להחמיר את התופעה ואת תדירות ההתקפים (במציאות מקרי מוות בשל התקף חרדה הם נדירים ביותר).

למרות שבשנים האחרונים חלה עליה קלה בשכיחות ההפרעה, עדיין מדובר על אחוזים בודדים מהאוכלוסייה הסובלים ממנה (כ-3% במחקרים אחרונים, מתוכם פי 2 נשים מגברים).

ראשית חשוב לומר שישנם אחוזי הצלחה מאוד גבוהים לטיפולים בהפרעה, ומעל 90% מאנשים שאובחנו וטופלו מנהלים אורח חיים רגיל ואיכותי. מאחר וההפרעה גורמת למצוקה קשה מנשוא אצל הסובלים ממנה ואף מחריפה מאוד אצל מי שלא מטפל בה, מומלץ למצוא במהרה את הטיפול המתאים לכל מטופל כדי למנוע פגיעה משמעותית בתפקודו של אדם בהתנהלות בעבודה, בחברה ובסביבתו הקרובה.

ישנו טיפול פסיכותרפי המגיע מעולם הפסיכולוגיה ומטפל בעיקר בתגובה הרגשית להפרעת הפאניקה ומסייע בהתמודדות. בנוסף, ישנו טיפול תרופתי על ידי פסיכיאטר באמצעות תרופות נוגדות דיכאון או חרדה.

הטיפול המומלץ ביותר הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי [/a](CBT) הפועל לצמצום עד חיסול ההפרעה בשני מישורים:

טיפול קוגניטיבי – הוא המישור החשיבתי. בשיחות עם המטופל מזוהים דפוסי מחשבה ואמונות פנימיות בעיתיות לגבי ההתקף כמו התחושות שהוא עומד למות או מאבד את שפיותו. מתמקדים בהחלפת המחשבות הקשות במחשבות יעילות מחוברות למציאות המסייעות להפחתת חווית האימה.
טיפול התנהגותי – בליווי הטיפול הקוגניטיבי, מטופלים גם המקומות והמצבים המהווים גירוי להתפרצות ההתקפים או לפחות נתפסים כך על ידי המטופל. באופן הדרגתי מקבל המטופל כלים להתמודדות עם חשיפה למקומות או סיטואציות אלו, ובשילוב עם טכניקות הרפייה שונות הוא לומד להתמודד עם ההתקפים ולהחזיר לעצמו את השליטה בחיים.

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הוכח כיעיל מבין השלושה ולפעמים מלווה בטיפול תרופתי להגברת היעילות וצמצום סבלו של המטופל.

מקווים שעזרנו,
צוות מכון CBT