תלות בטיפול

עברתי טיפול מאוד מוצלח בגלל טראומות בעברי. בזכות הטיפול "יצאתי" מדיכאון ומאנורקסיה. משך הטיפול - 5 שנים. הבעיה היא שניסיתי להפסיק את הטיפול וההחמרה במצבי הייתה מיידית ואקוטית. לאחר 4 חודשים חזרתי לטיפול ומאז אני שלווה ורגועה.
יש לציין שטוב לי בחיים - יש לי זוגיות טובה, עבודה שאני אוהבת אבל אני לא מסוגלת להיפרד מהפסיכולוג שלי. עצם הידיעה שיש לי שעה אחת בשבוע שהיא כולה שלי ובשבילי "מחזיקה" אותי. האם יש בכך פסול? האם זה אומר שהטיפול לא באמת מוצלח? האם לנסות להילחם בכך וכן להיפרד מהמטפל?
יש לציין, שביני לבין הפסיכולוג יש קשר מאוד מאוד מיוחד. כיצד נפרדים מבן אדם כל כך משמעותי?