חרדות של מרפות ממני

היי, קצת רקע עליי
בן 26 עובד ולומד, מנהל אורך חיים נורמלי. ללא דברים חריגים. לאחרונה נפרדתי מחברה שלי, אבל עדיין אנחנו בנדנד ומדברים די הרבה וקצת מנותקים. אבא חולה בשנה האחרונה ועבר טיפולים שהשפיעו עליי המון.
אז ככה, אני מרגיש לא רגוע. פעם הייתי "גבר,גבר" לא חושש מכלום, וגם אם כן, יודע ללכת עם החזה למעלה, הכרתי הרבה אנשים בחיים והכי בכיף. גם בטיול שהייתי אחרי צבא הכרתי המון חברים.
אבל היום? מרגיש כמו חיה פצועה. כל פעם שאני מגיע לסיטואציה מפחידה ומלחיצה נהיה לי דפיקות לב מהירות ונעצרת לי הנשימה לרגע. אני כבר לא נפגש עם חברים מהעבר, לא קובע הרבה עם אנשים. פחות יוצא, אני הייתי בן אדם חברתי והיום אני פחדן
אבל מבחוץ אני מתנהג כרגיל, אף אחד לא יכול לשים לב לזה.
סיטואציות שבהם אני מרגיש חרדה: ליד נשים יפות שעוברות לידי עם עקבים ששומעים את הראש, ליד אחי, ליד חבורת גברים חסונים, גברים גבוהים עם גוף מפותח ושרירים, ילדים ערסים בני 17 שנראים עבריינים וכו'
כרגע אני לא רוצה לפנות לטיפול, אני מנסה להתמודד עם זה, גם לעלות את זה פה ולהיות מודע לעניין זה סוג של לקבל טיפול קטן.
כל דבר קטן יש לי גם מצפון ורגשות אשם על דברים פעוטים. עולות לי גם מחשבות רעות על המשפחה וכד'.

*משהו קטן להוסיף, בתקופה שאבא שלי היה בטיפול, הרגשתי ממש חרא ולקחתי ללב והתחילו לי לחצים בחזה, שחזרו גם לאחרונה (זה היה לפני קצת פחות מחצי שנה)

אשמח לשמוע אם מישהו מכיר או יודע משהו מהסימנים שהעלתי ויודע לכוון אותי

תודה רבה.