התקפי חרדה היפוכונדריה

שלום,
אני בת 25 ולפני כשנה התחלתי להרגיש קוצר נשימה,טכיקרדיה עייפות ובאופן כללי סבלתי מהרגשה רעה. פניתי לרופא הוא טען שאני בסטרס מהמבחנים ובתקופה קשה בחיי, המליץ לי לקחת ולריאן ולנסות להירגע ולפנות לפסיכולוג. הולריאן לא עזר התעקשתי לבצע בדיקות נוספת בהן התגלה שיש לי אנמיה חמורה. קיבלתי עירויים במשך חודשיים, בהמשך הבדיקות יצאו תקינות אך קוצר הנשימה לא נעלם וההרגשה הרעה נמשכת עד היום. בעקבות כך כנראה פתחתי חרדה למצבי הבריאותי חשבתי שיש לי גידולים במוח או בעיות בלב ביקשתי לבצע MRI, אקו לב(שבוצע לפני שנתיים ויצא תקין) הרופא כמובן סירב. פניתי לניורולוג עשיתי בדיקת EEG שיצאה תקינה. לפני כחודשיים היו לי קשיי בליעה ודופק מהיר, האוכל התחיל לעלות ותחושת כבדות לאחר כל ארוחה שכעת אני מקשרת לתת חומציות בקיבה. הייתי במיון ביצעו לי מבחנים ניורולוגיים שגרתיים (לגעת באף ללכת ישר וכו") האבחנה הסופית היתה panic attack.
אני סטודנטית לכימיה ביולוגיה שנה ג, ייתכן ואני מפתחת סימפטומים של דברים הנלמדים ואני מודעת לכך, הרבה פעמים אני מאבחנת את עצמי וממציאה לעצמי מחלות שאני חייבת לשלול ע"י ביצוע בדיקות בלבד (בכל זאת לגבי אנמיה צדקתי)... אני מאוד אוהבת את תחום הרפואה אך לפי המצב הנוכחי התעסקות יתר והרחבת אופקים לא מועילה לבריאותי.
[לא יודעת אם קיים קשר למצב הבריאותי הנוכחי אך בכל זאת אציין: במהלך שנה הראשונה של לימודים צרכתי ריטלין SR20 ללא מרשם אך לא כמויות גדולות (10 כדורים לכל תקופת המבחנים) זה ממש עזר ללימודים אך לאחר השימוש סבלתי מהתקפי חרדה ודיכאון, מזה שנה לא צורכת בכלל]. האם לפי המתואר סביר להניח שאלה הם רק התקפי חרדה הגורמים לכל מה שתואר? במידה ואחליט לפנות לפסיכולוג, האם הטיפול יהיה יעיל הרי תמיד אשאר בספק עד שלא אשלול את כל המחלות? והאם הטיפול הפסיכולוגי יהיה יעיל ללא כדורים שכנראה לא אסכים לקחת? מה עלי לעשות לגבי המקצוע הגורם לי להיפוכונדריה? אשמח לעזרה ועצה אני מרגישה שאני משתגעת ומאבדת את עצמי לגמרי. תודה!