חרדה חברתית

שלום, אני בת 18
אני פחות הגעתי לשאול שאלה..
אלא יותר לספר.. כי אין לי למי..
מזה שנים אני סובלת מחרדה חברתית חזקה מאוד.
ביום שלישי הקרוב אני מתגייסת.
אני לא יודעת..
איך אתמודד..
זו חשיפה לחברה גדולה מאוד
מה גם אשן עם אנשים בחדר.. ואבלה במשך שלושה ימים לצידם של אנשים 24 שעות.
אני לא יודעת איך אתמודד.
תמיד הייתי "עוברת" את זה כי פשוט לא הייתה לי ברירה.
בין אם זה בית ספר.. או חוג.. כי פשוט לא היה לי לאן לברוח..
וגם כן.. אין לי לאן לברוח..
ככל שאני מתקרבת למקום בו אני צריכה להיות.. בית ספר לדוגמא.. ועכשיו ביום שלישי.. הגיוס..
ככה כאבי הבטן גוברים באותם רגעים.. בחילות.. כאבי ראש.. חולשה בכל הגוף בעיקר בברכיים.. אין לי היכולת לעמוד. אני מנותקת. ( דה פרסונליזצייה ) אני הופכת לרובוט. אני מסתגרת אני לא מוצאת עצמי.. הנשימה מתגברת.. דפיקות הלב.
שתפתי את אחי הגדול. ופעם בכמה שנים יוצא לי לספר במילה אחת על זה.. אבל לא מאמינים..
וכל פעם זה אותו תירוץ
"זה הגיל.. החששות.. לכולם זה ככה.."
אבל אני ממש לא מדברת על זה.

שוב.. הייתי פשוט צריכה לספר.. אין לי כל כך שאלה..
מה גם.. ספרתי לקבן ולפסיכיאטר הצבאי. אך ללא כל יחס..
אין למי לפנות..
כבר יותר מ10 שנים..
אני אומרת "חרדה חברתית"
וכל פעם מדביקים לי סטיגמה שונה.
כמו שכבר תארתי..
תודה על ההקשבה..
להתראות