זקוקה לעזרה

שלום, אני נועה, בת 20, כרגע משרתת בצבא.
אני עוברת תקופה מאוד קשה מהרבה בחינות. קשיי הסתגלות נוראיים למערכת הצבאית שגוררים מצב רוח ירוד מאוד אבל זו לא הסיבה שאני כותבת
איבדתי את אבי לפני 6 שנים. האובדן היה קשה, כמובן, אך עשה רושם שאני מתמודדת עם זה סך הכל יפה. הבעיה שלי שעכשיו צצות לי המון מחשבות שמפילות אותי לתהום עמוק מאוד.
אני חווה פחד, ואעז לקרוא לזה אפילו חרדה ממוות. לא המוות שלי, האמת לא כל כך אכפת לי מהמוות שלי. הפחד שלי הוא מוות של הסובבים אותי. יש לי חבר כבר כמעט שנה. הוא הדבר הכי טוב שקרה לי, בחיי. מערכת היחסים שלנו נפלאה, עם הרבה הרבה אינטימיות. הוא ללא ספק החבר הכי טוב שלי.
אני לא מצליחה להשתחרר מהפחד לאבד אותו. זה בא לידי ביטוי גם בפחד אימים שהוא בוגד בי או ירצה להפרד ממני מתישהו (יש לציין שהוא מתייחס אליי מדהים ואף פעם לא בגד בשום חברה שהייתה לו), פשוט בשניה שאני מסתכלת עליו ומדברת איתו ולרגע הוא לא מחייך אליי כמו שהוא בדרך כלל מחייך, זהו. הוא לא רוצה אותי יותר. הוא בטח חושב על מישהי אחרת. המחשבות האלה נורא מטרידות ומין הסתם פוגעות במערכת יחסים שלנו. אבל זה עוד כלום לעומת הפחד שלי שמשהו יקרה לו. שהוא ימות. שהוא יהיה מעורב בתאונה. אני מרגישה כאילו כל חיבוק שלנו הוא כנראה האחרון.
זה מתסכל ומכאיב. הוא יוצא לשביל ישראל לבד עוד שבועיים, מה שאומר שהוא לא יהיה בבית ויטייל במשך חודשיים. אני לא יכולה להפסיק לחשוב על כל הדברים שעלולים לקרות לו בדרך. בבקשה, אני צריכה עזרה. תודה מראש