המשך- חוויה שחוויתי ופענוח

5. המוח משקר לי- גם בפעמים שאני מרגיש טוב ונהנה, המוח מתחיל לזרוק לי מחשבות לא טובות ושליליות. או אם אני חושב שמצאתי את הפתרון לכל זה, או מרגיש בטוח בעצמי יותר, אז המוח מכניס לי מחשבות לראש שאני טועה או שאני משוגע או לא נורמלי. אבל הכוונה שלו טובה, הוא בעצם מנסה להגיד לי בדרך קצת מוזרה "מה אתה ניהיה שאנן עכשיו מה אתה נהנה? מה אם פתאום סכנה תתקוף אותנו? " ודרך המחשבות הרעות האלה, הוא מעביר לי את המסר הזה, ומחזיר אותי למצב של מגננה.
6. התנהגויות שומרות- בנוסף לכל הדברים האלה, המוח שלי רוצה להיות הכי שולט במצב, גם אם זה לא אפשרי, הוא ימציא דרכים נוספות כדי להבטיח שזה יקרה. המוח גורם לי לעשות התנהגויות שונות שבזכותן יימנעו דברים רעים, גם אם אני לא מאמין בזה, המוח כל הזמן חוזר על זה וגורם לי להרגיש רע עם עצמי עם לא אעשה את זה, למשל- לדרוך רק על הלבן במדרכה לגעת בחלק הזה והזה בקיר, אין בדברים האלה כל הגיון אמונה, אבל לא לוקחים צ'אנסים.
איך זה משפיע עליי פיזית-
מבחינה פיזית, אני מרגיש הרבה פעמיים יותר כבד, יותר עייף, לא רענן, השרירים תפוסים, מכווצים ועייפים, חולשה, בחילה לפעמים, רגישות בבטן, כאבים שונים בגוף. כל מיני תופעות לא ספציפיות, שנובעות מכל מיני תהליכים נפשיים שקורים בתוכי ומתפרשים באופן פיזי-גופני.
איך פותרים את זה?
לפי דעתי הדרך לפתור את המצב, היא קודם כל להבין את מה שעובר עליי. להבין את כל מה שכתוב כאן, שכל התהלכים האלה הם בעצם לטובתי ולא נגדי, והם באים לשמור עליי, ככה אני לא אפחד מהם. דבר שני שצריך לעשות הוא, פשוט להתעלם מהמחשבות האלה, להמשיך במה שאני עושה, ולהתאמץ ולהשאיר את הריכוז שלי כל הזמן בדברים חיצוניים רק לא בראש שלי. ככה לאט לאט המחשבות יבינו שאין בהן צורך יותר והן יעלמו, בזמן שהן יעלמו גם הגוף יירגע ויתחיל לחזור לעצמו במהירות.
איך הגוף מגיב שאני מנסה לפתור את זה?
בזמן האחרון אני מנסה לעשות את מה שכתבתי מקודם, וחלק מהפעמים הגוף פשוט מתנגד לזה מאוד, אם אני מתעלם מהמחשבות לגמרי הגוף מעצים אותן ורק יותר מתחזקות, בנוסף, הוא מגביר את הלחץ והתחושות הגופניות, ומנסה להגיד שאני לא נורמלי, ומגביר את תחושת הניתוק, ואומר לי שזו לא הדרך ושאני טועה. בנוסף, גם מרגיש עייפות הרבה יותר גדולה, ממש כאילו אני בגמילה. בקיצור, הגוף מעצים את כל התחושות, כדי לגרום לי בכוח לחזור להתייחס ולהקשיב למחשבות שוב.
מה עושים בתגובה לזה?
בתגובה לזה, מנסים לנשום עמוק כמה פעמים, למצוא משהו נחמד להתרכז בו, ולהביא את כל הריכוז אליו, לתת למחשבות להיות ולעבור, אבל לא להתייחס אליהן. בנוסף, להבין שאני נמצא בסוג של "גמילה" ושהגוף מנסה בכל כוחו למנוע את זה, אבל ברגע שהוא יבין שהוא טועה הוא יפסיק ויתחיל להשתפר וללכת בדרך שלי, והרגע הזה קרוב מאוד.


השאלה שלי אם מה שאני כותב הוא נשמע הגיוני, מוכר ונכון? והאם זה באמת הפתרון? תודה רבה !