מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- גמילה קשה מציפרלקס, בן 36, תחושות סחרחורות קשותערן28/02/2016
שלום,
בן 36, נוטל ציפרלקס 10 מ"ג ביום מזה כשנה פלוס. בחודש האחרון, כנסיון להיגמל מהכדור, הורדתי למינון של 5 מ"ג (חצי כדור) למשך חודש. בתום החודש ומזה כ 8 ימים הפסקתי לחלוטין ליטול את הכדור. לאחר כשלושה ימים מרגע ההפסקה המוחלטת, ועד לרגע זה, אני סובל מתופעות גמילה לא נעימות הכוללות את הסממנים העיקריים הנ"ל - תחושות סחרחורת לסירוגין, "צמרמורת מוח" בהבזקים, חולשה קלה, עייפות ואף חרדות פיזיולוגיות המלוות בנוקשות שרירים.
שאלותיי הן אלו -
האם יהיה נכון לחזור שוב למינון של 5 מ"ג ציפרלקס, למשך תקופה מסויימת, על מנת לאפשר לגוף להתאזן שוב כדי להתחיל ירידה מדורגת יותר (כגון ירידה נוספת ל 2.5 מ"ג לתקופה מסויימת ולאחק מכן אפילו פחות מכך), או שעדיף יהיה להתמודד עם תופעות הלוואי עד שיחלפו.
במקביל, אני נוטל לפי הצורך ובמינון נמוך, כ 0.25 מ"ג קלונקס, אחת ליומיים לערך, בכל פעם שאני מרגיש תחושות חרדה פיזיולוגיות שמקשות עלי. אשמח ליעוץ וחוות דעת מפורטת עם הנחיות ככל הניתן...
תודה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר 
גמילה קשה מציפרלקס, בן 36, תחושות סחרחורות קשות - תגובה
ד''ר חיים היילפרין29/02/2016כן, אתה יכול לחזור למינון נמוך (שהוא למעשה סאב-קליני) ולרדת ממנו בהדרגה מתונה עוד יותר ("לגרד מהכדור"). בעקרון, חבל שמלכתחילה פנית לתרופות ולא לטיפול פסיכולוגי - הטיפול התרופתי אינו הטיפול הראשוני המומלץ לחרדה (או לדיכאון) ומשלב תפיסה שגויה והתערבות שגויה (התמקדות בתסמינים ובהפחתת החרדה במקום טיפול במוקדי המצוקה הראשוניים ובהתמודדות עם דפוס ההימנעות הנגזר מהחרדה). למרות שהתרופות עשויות להקל על התסמינים (במקרה הטוב), הן אינן מטפלות בשורשי הבעיה (ולכן עלולות גם לקבע אותה) ויש להן תופעות לוואי מזיקות. (תוכל לקרוא יותר על עמדתי [a href='http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=3074' id='link']כאן[/a].)
הטיפול המומלץ בחרדה הוא טיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. מניסיוני, ברוב המקרים די במספר מצומצם של שיחות כדי להשיג הקלה משמעותית, ללא כל התערבות תרופתית. בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם בדיכאון?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
.jpg)

