פוביות ופחדים מזה 3 חודשים

היי,
בדצמבר האחרון התחלתי עבודה חדשה לאחר פיטורים. הפיטורים היו טראומתיים עבורי בגלל הגיל והסטטוס ושמחתי שמצאתי עבודה מהר.
שבועיים לאחר שהתחלתי לעבוד (עבודה באותו סגנון לעבודה קודמת רק קצת קשה יותר) התחלתי להרגיש מוזר. באותו זמן. בדיוק הייתי צריכה לחדש רישיון נהיגה והסתבר שהמספר במשקפיים קפץ לי בחמישה מספרים שהיו הלם עבורי. היה לי קשה להתרגל אליהם לכן הרכבתי אותם רק מול המחשב בעבודה. באותו זמן התחלתי להרגיש כמו ניתוק וריחוף. כאילו לא הרגשתי את הפנים שלי, הייתי מדברת עם הבוסית והפה הרגיש כמו אויר מה שהכניס אותי ללופ מחשבתי של אימה ממש. אני מטבעי טיפוס חרדתי עם דמיון מפותח אבל התחושה הזאת לא עזבה אותי והכניסה אותי לפאניקה. מצאתי את עצמי חושבת רק על זה כל היום ומה לעשות מחשבה יומרת מציאות. לאחר שבועיים פוטרתי וחשבתי שארגיש הקלה אך לא כך. מאז ישבתי בבית שלושה חודשים שכל הזמן המחשבות שלי עסוקות רק בזה.
זה שיבש לי את כל החיים ממש. אני אם יחידנית וענין התעסוקה הוא אקוטי מבחינתי אך במצב הנוכחי קשה לי מאוד. מצאתי עבודה חדשה אך הסימפטומים לא מרפים. קראתי חומרים באינטרנט ואפילו קצת נבהלתי, אולי היה איזה טריגר שהוציא את זה החוצה, שינוי בהרכב הכימי של המוח שגורם לזה? גיל המעבר?
שמתי לב שכאשר אני מנקה את הבית בזמן היחידי הזה התופעות נעלמות לגמרי,,מה שלא קורה כאשר אני מבשלת, נוהגת, עובדת שאלה גם דברים שמצריכים ריכוז. כך שהמוח כן יכול לחזור לאיזון וחוזר חלילה.
לא אוהבת תרופות ולכן לקחת תרופות לתקופת מה לא נראה לי אופציה, מצד שני אני מכניסה את עצמי לסרטים ממש מפחד להשתגע.
זה לא מרגיש כמו חרדה כי עברתי בחיי שניים שלושה אפיזודות של התקפי חרדה (אגרופוביה).
אני מבוהלת ממש!!
רוצה את החיים שלי בחזרה. עברתי פרידות, אובדנים, מעברי דירה כל שנה, גידול ילדים לבד לגמרי וזו החוויה הקשה ביותר.
אשמח לשמוע את דעת המומחים.
תודה