תרופות לטיפול בהפרעות קשב לא משפיעות

*שאלה חשובה ביותר*
סטודנט, מאובחן, בן 25, משקל 65, תקין.

ניסיתי מגוון תרופות לטיפול בהפרעות קשב: וולבוטרין 150 ו300, רסיטל (off-label להפרעת קשב) וכמובן ריטלין, ואטנט(אדרל)
המשותף לכל התרופות האלה: שהם עבדו לי רק בפעם הראשונה שנטלתי אותם, בפעם הראשונה שניסיתי הרגשתי מעולה (חוץ מריטלין, ארחיב בהמשך), מרוכז, מפוקס, יציב, תופעות לוואי 'סבילות'(קצת דופק מואץ ופה יבש) - אבל תמורה נהדרת , אני יודע שהתרופות האלה מתאימות לי כי הן עונות לי על קשת רחבה יותר של בעיות, בין השאר אפילו רגשיות וחברתיות (אני חברותי יותר בעקבותם ולא זומבי) - ביום השני שלקחתי(תקף לכל כדור)- הכדור לא השפיעה כלל- התמדתי בטיפול ולמעשה זה רק החמיר(הרגשתי יותר ויותר רע, ואי נוחות קשה בחזה, מעין סטרס, והרגשה כללית רגילה שזה לא משפיע)-העלנו\הורדנו מינון. לא פתר לצערנו את זה. הריטלין היחיד שבפעם הראשונה שנטלתי הרגשתי ממש ממש רע "עודף קשב" "שומע כל דבר""לא יכולתי להירדם במשך 48 שעות" והייתי על 10 מ"ג רגיל, דופק לב מוגבר(שללנו בעיה לבבית, איך קיימת נטייה לחרדה-ב2012 היו לי התקפי חרדה), לא לקחתי פעם שניה וישר החלפנו לאטנט. אז גם אם אמצא את המינון המתאים לו אני מאמין שגם הוא לא יפעל ביום השני וכן הלאה. ואז מה שקורה זה שאני צריך לקחת הפסקה של יומיים שלושה ולפעמים ארבעה כדי שאני יוכל לקחת את הכדור (כרגע על אטנט 20מ"ג) כדי לקבל את "הפיק" ולהרוויח יום אחד של תפקוד נורמלי ולחיות את החיים מחדש (כי אני מרגיש ישות אחרת, אני מקבל גישה במוח לדברים שלא היתה לי גישה אליהם, האוצר מילים שלי מתרחב, השליפה מהזיכרון היא פשוט פנומנלית, וורבליות, קצה הדיבור נעשה דיי מהיר קצת אבל אני מסתדר עם זה. לכן, אני חייב להבין למה כל כדור שניסיתי עובד רק בפעם הראשונה- ולאחר מכן מפסיק לעבוד ועושה יותר רע עם המשך השימוש(חוזר ואומר שניסיתי לעלות מינון) - ואני חייב אהשפעה רציפה וקבועה- אני סטודנט ואני לא לומד יום או יומיים בשבוע, ויתרה מזאת, הכדור למעשה עוזר לי להנות יותר מהחיים ולחוות אושר, כי עד לפני הכרת התרופות הללו, היה לי מאוד קשה לחוות הנאה מדברים שבעבר כן נהנתי בהם והיום לא, אז הכדור הזה הוא בגדר "קביים נפשיים" עבורי

דעתי האישית: אני דיי מודאג. כי אם לומר את האמת, הסיפור זה די מורכב וסותר את עצמו, כי אם אכן הכדור הזה בגדר "תרופה" עבורי, הוא היה אמור לעבוד כל יום מחדש, כמו שאדם לוקח המוגלובין לסכרת כל יום ומקבל את אותה תוצאה, הדפוס כאן מאוד מזכיר לי משהו שהוא לא מוצא חן בעיניי, כלומר, בן אדם רגיל, שלוקח סם כלשהו, חווה "היי', מחר לוקח שוב ושוב, ורוצה את "ההיי" שהיה בהתחלה ובצורה מכוונת לוקח הפסקה, כדי להרגיש את המוזה הראשונה. עכשיו - זה לא בדיוק מה שקורה כאן. אבל זה בערך אותה תבנית. אני לא מחפש את ההיי, אני מחפש לממש את הפוטנציאל שלי וזה בהחלט עוזר, אבל, הגוף מגיב לזה בצורה שמאוד לא מוצאת חן בעיניי