גרמופוביה- מה עושים עם זה לעזאזל?!

גרמופוביה זה די אבחון עצמי אבל מרגיש לי לנכון לנוכח העובדה שכל דבר (חיצוני או פנימי של הבית) גורם לי לרגשות של "זה מלוכלך, זה לא נקי" ומביא אותי למצב של שטיפת ידיים קיצונית ואף יותר- מקלחות מרובות, החלפת בגדים/מצעים מרובה, כביסות וכו' על מנת להרגיש ניקיון ולא משנה כמה ההגיון אומר אחרת החרדה מתגברת על ההגיון.
זה התחיל מהקורונה שאז היה לי חשש מובהק מהנגיף ואז זה התפשט לחיידקים ולכלוך בכללי. כל דבר ואני מתכוונת *כל דבר* מצית אותי וגורם לי להתקפי חרדה וחששות של "האם נקי" שלא מרפות ממני ולא נותנות לי להתרכז בשום דבר אחר.
הייתי בטיפול מיינדפולנס ובטיפול cbt אך מרגיש לי כאילו זה לא עזר, זה הביא להחלשה רגעית במצב (מציינת- החלשה, עדיין היה חשש ושטיפה ופחד) אך לא מרגישה כי זה אי פעם עזר לי ב100% שיכלתי לחשוב באופן רציונלי ולחזור לנהל אורח חיים בריא ועכשיו המצב חזר ואף החמיר.
קשה לי אפילו עם האנשים הכי קרובים מסביבי כי אני כל הזמן בחששות של "במה הם נגעו? האם הידיים/בגדים שלהם נקיות?"
זה גורם לסבל רב, בין אם זה לי ובין אם זה ליקרים שלי שגם רואים אותי במצב כזה וגם סובלים מכל המחשבות האי רציונליות שלי.
האם יש מה לעשות עם זה? משהו שיעזור לי לחזור לעצמי ולחזור לחיות?