חרדה חברתית קשה

נוגדי חרדה קצרי טווח, בעיקר ממשפחת הבנזודיאפינים (כמו הקסנקס), ניתנים לשימוש נקודתי, לפי הצורך. עם זאת, תרופות אלה מאבדות מיעילותן בשימוש ממושך ועלולות לגרום לתלות פיזית ופסיכולוגית (בעקרון, כל תרופה נוגדת חרדה בעלת השפעה מיידית עלולה לגרום להתפתחות תלות פסיכולוגית, שכן המשתמש נוטה לעשות בתרופה שימוש מונע במצבים בהם לא היה צריך אותה כלל – כמו אדם הנמנע מחברה ללא כל סיבה אך מאמין בכל פעם שניצל בנס מאסון). בשימוש קבוע מקובל לרשום נוגדי חרדה ארוכי טווח, בעיקר מסוג SSRI (כמו פלוטין או סיפרלקס). ניתן לקבל את כל סוגי התרופות גם מרופא המשפחה אך תרופות פסיכיאטריות עדיף תמיד לקבל מפסיכיאטר. בכל מקרה, כפי שציינתי למטה, הטיפול המומלץ בחרדה חברתית הוא טיפול פסיכולוגי בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, ולא (רק) טיפול תרופתי.