חושש מיחסי מין וזוגיות

שלום, אני בן 29, סובל מחרדה חברתית מסוימת, שהביטוי הכי מציק שלה הוא ביחסים עם נשים. עד גיל מאוחר לא היה לי כל קשר זוגי. עם השנים עבדתי על זה לפי מיטב התורה של הטיפול הקוגניטיבי- ההתנהגותי, שעליה למדתי מספרים ואני חסיד גדול שלה. הגעתי להישגים נאים (בעיני) בכך שאני כבר לא חרד מדי מהדייט הראשון ואף יצרתי קשר עם בחורה אחת, בגיל 27, איתה יצאתי במשך חודש. הקשר ההוא נכשל מכמה סיבות, אבל הסיבה העיקרית היא הפחד שלי מיחסי מין. בכל אופן, למרות שהתגברתי על כמה מחסומים, הפחד מסקס נותר. אני יודע שפחד מתפקוד ומדחייה בעקבות זאת הוא בעיה נפוצה אבל, למיטב הבנתי, הפחד הזה מוצדק כי הוא יכול "לפוצץ" מערכת יחסים טובה, וביחד עם זה גם להוריד לי את הבטחון ביכולות של עצמי. ההרגשה שלי עכשיו היא שאם אפתח בעוד קשר, מהר מאד אגיע לאותה סיטואציה, והכשלון יבוא בעקבותיה. לכן, אני מחפש היום כלים ורעיונות וכל דבר שיכול לחזק אותי ולשפר את הסיכויים שלי לבנות מערכת יחסים זוגית נורמאלית שכוללת גם סקס וגם את כל השאר. השאלה שלי תיכף תגיע. כפי שאמרתי, אני מאמין גדול בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, שכבר הוכיח את עצמו בעבר. אחד מעיקריו הוא תרגול החשפות. לפי העקרון הזה, החלטתי שהדרך להתקדם זה ללכת פעם או כמה פעמים לנערת ליווי. אני יודע שזה לא אותו דבר כמו סקס בין בני זוג אבל זה לדעתי מדמה את הענין ויכול להוריד לי את רמת החרדה מהנושא. אני רוצה שסקס יהפוך בעיני לדבר כייפי ומוכר במקום דבר מפחיד. אני חושב שהסכנה העיקרית בנערות ליווי היא שאני אראה את הסקס כדבר מיכאני וסתמי ובכך אזיק ליחסים הזוגיים. עם זאת, בשלב זה בחיים, עדיף לדעתי סקס מיכאני וסתמי מאשר מפחיד ובלתי מושג. למרות כל מני פחדים ולבטים, באמת הלכתי אל נערת ליווי לפני כשבוע. סיכומו של דבר הוא שאני לא מרגיש שזה פתר לי את הבעיה אבל אני באמת חושב שאם אתמיד (כמה שזה נשמע מצחיק!), אני באמת אחשוש מזה פחות. אם כן, השאלה שלי אם מה שאני עושה הגיוני לדעתכם. אני מניח שתאמרו שהכי כדאי ללכת לטיפול פסיכולוגי. אני לא חולק על זה, וגם הייתי אצל פסיכולוג בעבר (3 פגישות), ואני לא פוסל את זה לעתיד. יחד עם זאת, אני סקרן לשמוע את דעתכם על הענין עצמו.