אז מה היה לנו

בעקבות משבר חריף ועוצמתי וארוך ואינטנסיבי...מאז נשארו שאריות של סוג של פוסט טראומה ו/ חרדה, אינני יודעת בדיוק לאיזו נישה מדובר שכן עד כה טופלתי בפסיכותרפיה דינאמית שלא עזרה. לעניין אני מחפשת מטפלת אינגרטיבית- גם דינאמת, גם קוגניטיבית, היפנוזה, דמיון מודרך ו EMDR כל הארטילריה האפשרית. רק מלחשוב על לחפש מטפלת שכזו אני מתייאשת ומוותרת וגם סביר להניח שהעלות תהיה גבוהה. קראתי שאתה מציין שאת החרדה ניתן להפחית בעוצמתה אבל לא להעלימה לגמרי, ואני תוהה מדוע זה כך? ואיזו תקווה ומוטיבציה הדבר הזה נותן? בנוסף, עשיתי את כל הטעויות האפשרויות בנושא, כגון קריאה של אינספור מחקרים, מאמרים ותאוריות על הפרעות שונות ורבות שלבסוף אינני יודעת להבדיל ולומר ממה אני סובלת באופן אובייקטיבי וממה אני מצפה או מדמיינת על סמך הסטטיסטיקות. כמו-כן, אני משערת שלימודי פסיכולוגיה לתואר שני לא יעשו עימי חסד עכשיו, נכון? יש עוד הרבה על מה לכתוב אבל אסתפק בכל לעת עתה ולו רק מהסיבה שאינני יודעת מאיזה צד - אני לא נפגעתי (הנרקסיסטי, הטראומטי, התאורטי וכו'...) תודה