בשם האב זה יכאב

הי
יש לי חברה מאוד מאוד קרובה שקשורה את אביה בצורה מאוד הדוקה.

הוא מבחינתה תמיד עזר ותמך תמיד שם לא משנה מה, הוא האור בקצה המנהרה שלה.

הוא די מוכר אצלו באזור וזה ליוה אותה תמיד ונתן לה תחושת שייכות בכל מקום תחושה של פרגון ואהדה,
הוא מבחינתו עם עוד כמה ילדים אך באופן קצת שונה תמיד יותר דואג לה ככה זה היה ונשאר.
הוא לא צעיר הוא לא הכי בריא והיא חוששת מהיום בו יעזוב היא לא רוצה להשאר כאן בעולם כשזה יקרה היא עדיין כאן רק בגללו וגם מפחיד אותה נורא איך תהיה ההרגשה שלו כיצטרך להשאר לבד. היא מכירה אותו הכי טוב במקומות הכי הכי קשים הוא שיתף אותה בקיצור אני לא יודעת אם יש דרך להקל על התחושה של האובדן שככ מפחיד וגורם לה להרגיש שהיא חיה על זמן שאול.