?

הי

כבר מספר רב של שנים אני מנסה בדרכי טיפול שונות להפוך את הפסימי לאופטימי

להפסיק את העצבות ואת הרצון והשאיפה..למות..

כדורים לא הועילו ופתאום חשבתי לעצמי שאולי אני סובלת מחרדה בכלל.

ההסבר שלי-

אני למעשה בדכאון כי אני פוחדת לגדול ולהמשיך להיות פה בעולם הזה שלא ממש מחייך לאנשים , שגורם לכל אחד להגיע גם לימים ממש קשים, אני פוחדת להתחייב לקשר כל שהוא או להיות כבולה לכאן מתוך משהו מחייב אני חושבת על זה כל היום כל הזמן, לפעמים באמצע היום לפתע פתאום יש לי דופק מהיר קוצר נשימה ואני מתחילה להרגיש ממש עייפה ומותשת וההרגשה ממשיכה זמן מה , אני יכולה להתחיל את היום במצב רוח סביר ואז לפתע יש בלי שום סיבה נראית לעין אני מרגישה ירידה בהרגשה ברמת אנרגיה ביעילות ..

אז שאלותיי האם יש מצב שזו היא חרדה? כי אולי טיפול בחרדה יכול לעזור .

אחרי כל השנים התקוה עוד שם באופן לא מובן אז אולי אחייך מבפנים בגילגול הזה?

שיהיה לכם רק טוב