חרדא ואישיות נמנעת?

שלום רב,ברצוני לדעת האם אני מאובחן בסוג של הפרעה מסויימת שצויינה לעיל,מספר דברים שהובילו למחשבה זו עקב קריאת חומר מהאינטרנט, ולהלן הדברים: סיימתי לימודי משפטים לפני כשנתיים,מיד לאחר הסיום נרתעתי מאוד בלהמשיך ולמצוא התמחות בגלל לדעתי בציונים נמוכים למרות שחברה כמוני מצאו ממזמן,אני נמנע מלצאת לעבוד.לבלות,לשמור על קשרים וחברים,נשאר רוב היום בבית בהרגשה שבחוץ הכל תחום אפור, ובמיוחד היכולת לייזום דברים לרבות ללכת למקומות מסויימים בסביבת אנשים חדשים,אציין שלוותי מילדות בבדידות לא קיצונית,אף פעם לא הייתה לי חברה רצינית,עבודה קבועה, ויחסי אנוש מעולים.עוד אוסיף ואדגיש שבזמן הלימודים הייתי "פורח" כלומר מאוד חברותי עם החברה,עשיתי פרזנטציות מול הכיתה,מקובל ע"י הבנות,מלא בטחון עצמי ודימוי עצמי גבוה, לאחר שכל זה נגמר חזרו אליי כל המגרעות שמניתי לפנייך,אוסיף שהנני מאוד מוכשר גם בניהול ושווק ויכולת שכנוע מהימן, אך לאחר סיום התואר קיבלתי מין שוק נפשי שהינה החיים מחייבים אינטרקציה שונה ממה שהייתי רגיל רטרואקטיבי בעבר, ולכן לא יודע מה קרה, סביבתי הינה כיום הסביבה שבה גדלתי בלא יכולת לצאת ממנה כלכלית. למיטב ידיעתי אני לא סובל מחרדה חברתית או משאר ההפרעות אלא רק מהימנעות לדחוף אותי מעבר ליכולותיי וכן לעשות שינויים ממשיים ומהותיים בחיים, אני בן 33 ושאלתי מה נראה לך הגורם האמיתי למצב זה, נאמר לי שזה אולי גנטי כלומר שני הוריי אינם מעורבים כלל עם החברה וסגורים מאוד עוד מילדותי, אבקש תשובה לאור קומץ קטן של מידע זה ולשאול האם הימנעות זו הינה כרונית בפוטנציה יציבה או שזה יחלוף עם הזמן ועם השינויים העתידיים. תודה רבה