מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- בבקשה עזרה - חרדה\הרגשה לא ברורהאריאל29/01/2010
שלום
אני סטודנט, גל: 25-30
לפני כחצי שנה באמצע שיעור, משום מקום חוויתי התקף חרדה או יותר נכון התקף של סטרס לא נורמאלי.
החרדה\הפחד\הסטרס(מה שזה לא יהיה) נובע ממחשבה פילוסופית עמוקה שהיא:
כולנו ולמעשה כל דבר ביקום בנוי בסופו של דבר מאלקטרונים ומשמעות העניין שאנחנו בעצם לא קיימים כאינדיבידואל ואם אני קיים אז אולי כל מה שמסביב זה רק בראש שלי... דברים בסגנון הזה (כמעט כל ענין שקשור לקיוםי או לתופעות פיזיקליות גלובליות מכניס אותי לסטרס מאוד גבוה)
בגדול אפשר לומר שנהייתי מודע לקיום שלי עצמי וזה מאוד מלחיץ ומשתק בחרדה לא מובנת.
נטלתי רסיטל למשך כ3 חודשים עם שיפור קל ביותר - הפסקתי בגלל סחרחורות וגם כי איפושהו אני מפחד לתת תוקף לבעיה ובעצם לשים על עצמי תגית (בפני עצמי) של "חולה נפש", בנוסף מידי פעם כאשר התקף מגיע אני נוטל לוריוון.
היתה הפוגה בעצמת הסטרס ב3 חודשים האחרונים - כלומר בעיקר מחשבות מאוד מעיקות אבל פחות או יותר נשלטות וללא התקפים רציניים אך לפני 3 ימים חזר שוב התקף ומאז...
אני מטופל אחת לחודשיים בערך אצל פסיכיאטר מטעם קופת החולים אבל קשה לי להאמין שמשהו מיזה יעזור מכיוון שאצלי הבעיה היא במחשבה הבסיסית ביותר - הקיום שלי! זה משהו שאני לא יכול להתחמק ממנו, נגיד כמו אדם החרד מנהיגה -> הוא פשוט נמנע מלהתקרב לרכב. אני לא יכול לעשות את זה ! העניין אצלי הוא גלובלי ומקיף אותי תמיד יום יום -
אני מצליח לתפקד אבל זה לא חיים
מה אתה ממליץ לעשות בעניין?
אני אודה לך מאוד מאוד על תשובה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אמנם לא הפסיכיאטר, אבל -
הדס29/01/2010יש לי שתי הצעות, מניסיון אישי -
1. תדבר עם הפסיכיאטר, אפילו תקדים את הפגישה איתו, אם אפשר, ותבקש ממנו שיחליף לך תרופה. קח בחשבון, שכל מעבר בין תרופות הוא הדרגתי, ולוקח זמן עד שהשינוי משפיע, אבל זה בסוף אמור לעבוד (עניין של כמה שבועות).
2. פנה לטיפול CBT - טיפול פסיכולוגי-קוגניטיבי, שם יוכלו ללמד אותך שיטות להתמודדות עם הבעיה. מחקרים מוכיחים ששילוב בין טיפול פסיכולוגי לטיפול תרופתי הוא שילוב מנצח.
בהצלחה.
הדס* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
לאריאל
ד''ר חיים היילפרין30/01/2010גש לטיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדות בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בהצלחה!
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את/ה טיפוס בוגדני?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
.jpg)

