חרדה חברתית ומופנמות

שלום,
אני בת 22 ומאז גיל ההתבגרות אני בן אדם מאוד מופנם, ביישן וחסר ביטחון עצמי.
אין לי חברים בכלל מאז חטיבת הביניים, הקשר היחידי שלי הוא עם אמי ואחותי וזה רק בגלל שאני חייה איתן באותו הבית.
אני יודעת שהבעיות האלה התחילו ונבעו בגלל העובדה שהייתי שמנה (עכשיו אני בידיוק אחרי תהליך הרזייה שבמהלכו השלתי יותר מ-50 ק"ג ועדיין ממשיכה, אף על פי שכבר לא צריך, אבל זו בעיה אחרת...), עליתי ארצה בגיל 10 ותקופת בית הספר היסודי שלי הייתה גהינום! רמסו אותי מבחינה נפשית...גם עולה חדשה וגם שמנה! וכך בעצם הפכתי למה שאני היום, זה המשיך והחמיר בחטיבת הביניים והתיכון...
לא עשיתי צבא ולא שירות לאומי.
אחרי סיום התיכון ישבתי שנה בבית וגם כשסוף סוף מצאתי עבודה, החזקתי מעמד רק 3 חודשים ופיטרו אותי.
אחר כך באה עוד תקופה של ישיבה בבית, עד שיום אחד החלטתי לרזות...
כיום אני רזה (עם בעיות פסיכולוגיות ואובססיות שקשורות לדימוי עצמי ולכל מה שקשור למשקל ומזון) ועובדת כבר 3 חודשים... אבל בגלל שאני לבד ואין לי שום קשרים חברתיים פיתחתי אובססיות לאוכל ולסדר וניקיון למשל, אני עושה דברים שאני יודעת שהם רק תירוץ להעסיק את עצמי במשהו, קשה לי להתרכז בדברים שאני נהנית מהם (כמו קריאה למשל) כי המחשבות שלי כל הזמן נודדות לאוכל ולעבודה, כי אין לי שום דבר אחר בחיים לחשוב עליו!
אני חושבת שהפתרון לזה הוא פשוט למצוא לעצמי תעסוקה! אבל איך?
אני יודעת שאני חייבת להתחיל ליהיות פעילה מבחינה חברתית! כמה אפשר ליהיות לבד, חסרת ולו חבר אחד?!
אבל איך להתחיל?
אני בן אדם מאוד חריג, בגלל ההתבודדות שלי אפילו הלקסיקון שלי מוזר, אני לא יודעת לבטא את עצמי נכון מבחינה מילולית...האם יש איזושהי מסגרת חברתית לאנשים כמוני?
איזושהי קבוצת תמיכה? פורום? משהו?
בבקשה תעזרו לי ותכוונו אותי...תודה