חרדות

אני חי יום יום את החרדות שלי זה בלתי נסבל אני לא מצליח לצאת מהבית בלי להיות חרד לאלוהים יודע מה אני חיי לפי החרדות אם הן מאפשרות לי לצאת ולחיות אני יוצא אם לא אני נשאר קבור במחשב או שאין בררה הולך לבסיס אני לא מצליח לשים משקפי שמש כי אני מרגיש שכולם חושבים שזה מכוער אני חושב שכולם מסתכלים עליי על ההליכה שלי אני לא מצליח לצאת לחפש עבודה ב90% מהזמן וגם ב10% הנותרים שאני כן יוצא אז אני רוב הפעמים מתחרת וחוזר מהר הביתה אני לא מצליח להגיע לשום כלום עם בחורות אני קופא פשוט ולא שאני לא נראה טוב להפך אני כן.. למרות שאני מסתכל על עצמי אני מרגיש הכי מכוער בעולם פשוט נגעל מעצמי.. אני יודע עמוק בפנים שזאת אשלייה.. אני לא מתפקד פשוט אני סגור עמוק בתוכי עמוק עמוק עמוק. כלום לא זורם שום דבר לא הולך חלק הכל מלווה בהמון מחשבות וסבל.. שאני אומר אין לי כוח כבר אנשים מתעצבנים מה אתה בן 19 כל החיים לפנייך הם לא מבינים שכבר עכשיו לא נשאר לי כוח נפשי עברתי ילדות קשה מהמון בחינות ואז בגיל 17קבלתי את כל מה שאפעם לא היה לי חברים,חברה,מכונית, כל מה שמישהו בגיל שלי רוצה היה לי קבלתי טלפונים 24 שעות בימים והכל נהרס בגלל שקבלתי הכל במכה כל מה שאפעם לא היה לי ולא ידעתי איך להתמודד עם זה.. והיום אני בן 19 וחצי ילד אוהב מצחיק סימפטי כריזמתי שקבור מתחת לחרדות שלו...............