האם מדובר בילדה חרדתית?

שלום רב,

יש לי ילדה בת 7 (כיתה ב') מקסימה ומתוקה, בשבועיים האחרונים של החופש הגדול חל שינוי התנהגותי משמעותי בילדה. הפכה להיות עצבנית, צעקנית, חסרת סבלנות, בכיינית. ישנה תופעה שהחלה אצלה וזה כיחכוכים מעצבנים בגרון, זה מלווה אותה במהלך היום, הערתי לה פעם אחת והיא טענה שזה נעים ומרגיע והחלטתי לא להעיר לה יותר.

היא ילדה נבונה מאוד אך גם רגישה מאוד. באפריל השנה עברנו לגור בדירה חדשה בעיר אחרת, לפני כן התגוררנו בעיר החדשה בביתם של חמי וחמתי מתחילת שנת הלימודים החדשה משנה שעברה עד שניכנס לדירתנו.
הילדה הכירה ילדים חדשים והתאקלמה מהר מאוד ויפה מאוד. יש לה אח שקטן מימנה בשנתיים, הוא מציקן לא קטן, אבל סה"כ הריבים ביניהם הם ריבים רגילים של אחים.
הבת שלי חווה כיום דפיקות לב מהירות, בעיה בלקיחת נשימות עמוקות וכשהיא מפהקת היא מרגישה סיפוק קטן שהצליחה למלא את ריאותיה.
יש לה אחיינית בכיתה ו' שסובלת מ-ADHD בדרגה חמורה, אינה מטופלת בריטלין בגלל מעקב נוירולוגי. אותה אחיינית מציקה לבת שלי, קוראת לה שמנה ועוד כל מיני מילות גנאי (ביתי עצמה ילדה מאוד רזה ואוכלת כמו ציפור).
ביתי מקנאה לה כי גיסתי קנתה לה כלבה. הבת שלי מאוד אוהבת את הכלבה, ומוכנה לבלות את זמנה עם אותה אחיינית רק כדי להיות קרובה לכלבה. זה חורה לי ומפריע לי ואני מנסה כל הזמן להרחיק בין שתיהן (אני מנסה כיום לשכנע את בעלי להכניס כלבלב הביתה בתיקווה שיעזור לבת שלי), הבת שלי גם אנמית ומטופלת בסירופ ברזל.
אני רוצה לציין שאני עצמי בחורה חרדתית (תורשתי לצערי) ונוטלת מיזה שנתיים ציפרלקס 10 מ"ג עקב התקפות חרדה, ועם הטיפול שמאוד עוזר ומועיל לא חוויתי מיזה מספר חודשים רב התקפים. וגם הילדה עצמה לא ראתה שום התקף שחוויתי ככה ששום דבר לא הוקרן לה. כיצד אוכל לעזור לה? בביה"ס היא בסדר, מאוד חברותית והולכת לשם בשמחה רבה.
אשמח לתובנות,
רחלי